פש"ר 30825-02-14 שנהב שיווק תכשיטים בע"מ ואח' נ' קרויז ואח'

לפניי בקשת הנאמן לפסוק לו שכ"ט ביניים מתוך קופת הכינוס, בסך של 1,978,611 ₪ בתוספת מע"מ, ובסך הכל 2,314,974 ₪.

בהחלטות כב' השופט מוסק מיום 17.2.14 ומיום 2.3.14 מונה המבקש לכונס נכסים זמני על נכסי החייבים. עם מתן צו כינוס נגד החייבים (החלטת כב' השופט מוסק מיום 11.8.14) החל המבקש לשמש כמנהל מיוחד לנכסי החייבים. בהחלטתי מיום 28.2.16 הכרזתי כי החייבים פושטי רגל והמבקש מונה כנאמן על נכסי החייבים.

הנאמן מכיר בכך שפסיקת שכר טרחה בשיעור שהתבקש על ידו חורגת מהמקובל ומהקבוע בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "תקנות השכר"), החלות בענייננו בהתאם לסעיף 1 לכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה-1985, אולם טוען כי בנסיבות המקרה יש הצדקה לחרוג מתקנות אלו.

לטענת הנאמן, מדובר באחד מתיקי פשיטת רגל הסבוכים שנראו במדינת ישראל בשנים האחרונות. החייבים עסוקים מזה שנים רבות ברישום נכסיהם על שם צדדים שלישיים ועושים כל שלאל ידם על מנת להצר את צעדיו. החל מיום מינויו החל הנאמן בביצוע אינספור פעולות, חלקן סבוכות ביותר וחוצות יבשות, לצורך חקירה, איתור, תפיסה ומימוש של נכסי החייבים והשאת תמורתם.

עוד לטענת הנאמן, לא יכול להיות חולק שעבודת צוות משרדו אשר כולל את הנאמן, עו"ד רז מנגל ושתי מתמחות, נפרשת הרבה מעבר לגבולותיו הסטנדרטיים של הליך פש"ר. הצוות נאלץ להשקיע מאות שעות בעניינים החורגים ממימוש נכסים גרידא, וכמו כן ההליך מצריך השקעת מאות שעות בחקירות ובהצלבת מידע. הנאמן נוקט ומשתתף בהליכים משפטיים בקשר לנכסים ולרכוש של החייבים, והליכים אלו הביאו ועוד יביאו לקבלת תקבולים רבים לקופת הכינוס. חלקם המכריע של הכספים שהתקבלו לקופת הכינוס התקבלו הודות להליכים שנקט המנהל המיוחד, והינם כספים אשר הייתה מחלוקת באשר לזכויות החייב בהם או התנגדות למימושם.

עוד נטען על ידי הנאמן כי לעניין פסיקת שכ"ט בגין מימוש נכסים שקיימת מחלוקת לגבי זכותו של החייב בהם ואשר מימושם הצריך ניהול הליכים משפטיים נקבע במסגרת פש"ר (מחוזי ת"א) 3000/08 רייפמן נ' כונס הנכסים הרשמי (9.2.2014) כי לא קיימת ביחס לנושא זה התייחסות בתקנות השכר, וכי בנסיבות מסוג זה אין בשכר המימוש ואף בתוספת מאמץ כדי להוות מענה לשכר המגיע לנאמן עבור פועלו. הנאמן מפנה למספר הליכי חדלות פירעון בהם נפסק שכר טרחה תוך חריגה מתקנות השכר – עניין רייפמן בו נפסק שכ"ט בשיעור של 8% מהגבייה, פר"ק (מחוזי ת"א) 11478-06-13 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ ואח' נ' אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ (18.5.2014) בו נפסק שכר עבור תביעות בשיעור של 15% ופר"ק (מחוזי ת"א) 16956-09-11 אגרקסקו חברה ליצוא חקלאי בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (20.10.2014) בו אושר לבעל התפקיד שכר בשיעור של 21% מהגבייה בתוספת מע"מ, תוך שמשרדו של בעל התפקיד נעזר במשרד נוסף וחיצוני עמו הוא חולק בשכר.

לטענת הנאמן, בענייננו ובשים לב למורכבות התביעות ולמאמצים שנדרשו ממנו ומצוותו, יש מקום לפסוק שכר טרחה בשיעור זהה לזה שנפסק בעניין אגרקסקו, קרי 21% מהתקבולים והמימון בתוספת מע"מ. לפי הנטען, במועד הבקשה מומשו נכסים ונגבו כספים בסך כולל של 9,421,959 ₪ ועל כן ביקש הנאמן לפסוק לו שכ"ט ביניים בסך של 1,978,611 ₪ ובתוספת מע"מ 2,314,974 ₪.

עוד לטענת הנאמן, לאור נסיבותיו המיוחדות של התיק הושקעו אלפי שעות בפעולות "נלוות" הכרחיות, ואין כל הלימה בינן ובין שכר בהתאם לתקנות, דהיינו דווקא בגין מימוש נכסים.

הנאמן מוסיף כי מכיוון שעיקר הכספים ממכירת הנכסים בבניין ברח' מאה שערים 55, אשר הובאה בחשבון בחישוב הנזכר, עתידים להתקבל רק לאחר מתן טופס 4, אזי נכון למועד הבקשה ישנו בקופת הכינוס סך של 2,345,298 ₪. על כן ובשים לב לכך שישנם עוד תשלומים עתידיים נדרשים בקשר עם השלמת הבניין, מצהיר הנאמן כי בשלב זה לא יגבה בפועל את מלוא שכר הטרחה המבוקש.

החייבים והנושה יהודה אמיתי הגישו התנגדויות לבקשת הנאמן. הכנ"ר מתנגד אף הוא לפסיקת שכר טרחה בשיעור שהתבקש.

בתגובת החייבים נטען כי בקשת הנאמן בלתי ראויה, אינה אפשרית מבחינה מעשית וחסרת בסיס משפטי. לטענת החייבים, סכום שכר הטרחה המבוקש צפוי לרוקן את קופת הכינוס ואף להכניס אותה לגרעון, וזאת בניגוד להלכה לפיה חל על בעל תפקיד איסור לנהל את קופת הכינוס באורח גירעוני.

עוד טוענים החייבים כי גם אם מגיע לנאמן שכר טרחה, יש לפסוק את שכרו על פי תקנות השכר, ואילו שיעור שכר הטרחה עליו מדבר הנאמן הינו מופרך ושערורייתי, עולה ב-1000% על הסכום שניתן לפסוק על פי התקנות, ועל פי דין לא ניתן לאשרו. לשיטתם אף אין מקום לפסוק לנאמן תוספת מאמץ מיוחד, וזאת משום שהוא לא ביצע שום פעולה החורגת מפעולות הניהול המקובלות, פעולותיו לא הביאו תועלת לקופת הכינוס ואף להיפך, וכפי שנפסק, תוספת מאמץ מיוחד תישקל בסופו של ההליך וכאשר עומדת בפני בית המשפט תמונה מלאה של הצלחתו או אי הצלחתו (בש"א (מחוזי ת"א) 16946/03 ריקמור בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (29.10.2003)).