פש"ר 30003-01-14 איתן ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

בפני בקשת המנהל המיוחד להכריז על החייב פושט רגל ולאשר תכנית פירעון אשר הובאה בפני בית המשפט עובר לדיון ביום 10.9.15 (דוח מיום 24.8.15) ולפיה יוסיף וישלם החייב סך כולל של 130,000 ₪ על הסכום המצוי בקופת פשיטת הרגל, וזאת באמצעות פרעון כלל קופות הגמל של החייב, לרבות קצבתיות, ובנוסף 36 תשלומים חודשיים עד להשלמת הסכום האמור. יש לציין כי התשלום החודשי שנשא בו החייב עד עתה היה בסך של 1,200 ₪ לחודש.

מעדכון המנהל המיוחד מיום 9.12.15 (להלן: "העדכון") עולה כי ביום 10.9.15 התקיים דיון בתכנית הפרעון ובו התייצב לראשונה נושה, הוא המבקש בבקשה זו, אשר טען טענות שונות אשר הועלו לראשונה כנגד החייב. הואיל וטענות אלה הועלו לראשונה, הדיון בתכנית הפירעון לא הסתיים באותו יום, והמנהל המיוחד זימן את הנושה אליו לשמוע טענותיו ולבחנם. על פי העדכון לא תרמה הפגישה מידע מהותי. עוד הוגשה התנגדות נושה נוספת, אשר המנהל המיוחד מצא כי אין בעמדתה כדי לשנות את המלצתו לתכנית פרעון. המנהל המיוחד ציין כי התוספת לקופה במסגרת תכנית הפרעון משקללת תשלום חודשי גבוה, העולה על פי שלושה מהתשלום המשולם כעת על ידי החייב.

יש לציין כי החייב, שהוא בן 50, נשוי ולו 3 בנות קטינות, למד משפטים, סיים התמחות, ואמור לקבל את רשיון עריכת הדין בימים הקרובים ולכן החלטה זו היא דחופה.

בתכנית הפרעון הובאה בחשבון העובדה שהחייב עתיד לעבוד כעו"ד בתחילת דרכו ואת השכר המקובל לצורך כך.

הנושה הגיש התנגדות נוספת לתכנית הפרעון (גם היום) ובה טען טענות לעניין התנהלות החייב בעבר, כגון שנקבע ששיקר בבית משפט במסגרת הליך אחר אשר הסתיים בפסק דין בשנת 2008. עוד טען כי החייב מסתיר את הכנסותיו האמיתיות, כי בבעלותו מסעדה לחומוס, הוא חייב מתוחכם אשר תכנית הפירעון בעניינו "עלובה" ביותר. לפיכך מבקש הנושה לבטל את תכנית הפרעון ולחילופין לבטל את ההליך.

יש לציין כי כל טענות הנושה נבחנו על ידי המנהל המיוחד אשר דחה אותן כבלתי מבוססות. גם בהתנגדות שהוגשה היום לא ציין הנושה כי בידיו אסמכתאות, חקירות וכיו' וכדבריו "אין לנושה אפשרות להציג "מסמכים" (סעיף 5 לתגובת הנושה).

כאשר טענות הנושה נבחנו על ידי המנהל המיוחד ולא הוכחו וכאשר מנגד התייצב ב"כ החייב , אצלו עבד החייב ואצלו התמחה ואמר כי החייב עבד אצלו טרם ההתמחות ואף התמחה אצלו ואין כל בסיס לטענות הנושה (ראו פרוטוקול הדיון מיום 10.9.15 בעמ' 2), הרי שאיני רואה כיצד ללא אסמכתאות ניתן לעצור את תהליך שיקומו של החייב ותכנית הפירעון.

וזאת לזכור, להליך פשיטת הרגל שתי תכליות, האחת, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא לחלוקתם בין נושיו בדרך מהירה וצודקת, והתכלית השנייה, לסייע לחייב לשוב לפעילות כלכלית נורמלית בחברה ולפתוח דף חדש. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 משנת התשנ"ו, ונוכח הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל המונהגת על ידי הכנ"ר, המגמה הנוהגת כיום בפסיקה בתחום פשיטת הרגל היא מתן דגש רב יותר מבעבר על תכלית ההליך, לסייע לחייב, אשר נקלע שלא בטובתו לחובות המקשים עליו לתפקד, לשוב, בנסיבות מתאימות, לפעילות כלכלית נורמאלית ולפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו במלואם או בחלקם [ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.8.2009); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 20.11.2008); ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206-205 (2003); וכן, ראו: אוריאל פרוקצ'יה "פשיטת רגל על פי בקשת חייב" הפרקליט ל' 271, 27(התשל"ו)]. וזאת משום שהחברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל אשר בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו ולסילוק חובותיו, תחת עיניהם הפקוחות של בית המשפט ושל הכנ"ר.

הראייה דווקא במקרה זה שבפני, שבו החייב עתיד לקבל רשיון לעריכת דין, לאחר שעמד במטלות הנדרשות לקבלת הרשיון, ולצאת לדרך חדשה כשהוא תורם לחברה ומסוגל לפרנס עצמו, וילדותיו הקטינות.