פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
29186-05-16
29/12/2016
|
בפני נשיא:
איתן אורנשטיין
|
- נגד - |
בעניין:
קובי אורן עו"ד חיים צדוק ושות'
|
בעניין:
כונס הנכסים הרשמי עו"ד חגי אולמן – מנהל מיוחד לנכסי החייב
|
החלטה |
מונחת לפניי בקשה שהגיש עו"ד חגי אולמן בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב קובי אורן, שבגדרה הוא עותר להורות לחייב להשיב מיטלטלין שנטל מדירה במגדלי "YOO" ברחוב ניסים אלוני 21 תל אביב (להלן: "הדירה").
ביום 8.9.16 נעתרתי לבקשת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), נושה מובטח של החייב, לממש את הדירה לנוכח אי עמידה של החייב בתשלומי המשכנתה ומיניתי את המנהל המיוחד ואת בא כוח הבנק, עו"ד ערן רייף, ככונסי נכסים למימוש הדירה (להלן: "כונסי הנכסים"). מסירת החזקה בדירה התעכבה מטעמים שונים שנבעו בעיקרם מחוסר שיתוף פעולה של החייב, עד שביום 5.10.16 נמסרה החזקה בדירה לכונסי הנכסים. עם קבלת החזקה התברר כי הדירה ריקה מכל חפץ כאשר כאן המקום לציין שבראשית ההליך ובהתאם להחלטתי מיום 21.7.16, ערך המנהל המיוחד, בתפקידו אז ככונס נכסים זמני, רישום של כלל המיטלטלין שברשות החייב לרבות המיטלטלין שהיו בדירה. מכאן הבקשה שלפניי.
לעמדת המנהל המיוחד, החייב הפר את צו איסור הדיספוזיציה שחל על רכושו ומשכך יש להורות לו להשיב את המיטלטלין שנטל תוך הפרת הצו כאמור.
החייב מתנגד לבקשה. לדידו, קיים שיתוף פעולה בינו לבין המנהל המיוחד; השבת המיטלטלין אינה משליכה על הליך מימוש הדירה וממילא תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון, הן על צו הכינוס הזמני והן על צו הכינוס הקבוע ומשכך יש לדחות את הבקשה. החייב לא הכחיש שנטל את המיטלטלין, ולטענתו עשה כן שעה שהתבקש לפנות את הדירה.
המנהל המיוחד השיב בקצרה והבהיר כי בקשת עיכוב ביצוע שהוגשה על ידי החייב לבית המשפט העליון בעניין מימוש הדירה וסילוק ידו של החייב ממנה, נדחתה על ידי בית המשפט העליון (כבוד השופט ג'ובראן) ביום 29.9.16 (ע"א 7645/16) ומשכך אין מניעה לפעול למימוש החלטות אלה. עוד הבהיר המנהל המיוחד כי לא מדובר במיטלטלין שמוגנים מכוח סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל.
הכנ"ר תומך בבקשת המנהל המיוחד ולעמדתו נטילת הציוד מהדירה מהווה הפרה של צו איסור הדיספוזיציה ומשכך על החייב להשיבם. לא כל שכן בהינתן שעסקינן במיטלטלין שאינם מוגנים לפי סעיף 86 לפקודה.
לאחר שנתתי דעתי למלוא טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל.
לא ראיתי בעמדת החייב טעם להימנע מקבלת הבקשה, לא כל שכן טעם שמצדיק את דחיית הבקשה. מקובלת עליי עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר שלפיה נטילת המיטלטלין מהדירה מהווה הפרה של צו איסור הדיספוזיציה ומשכך שומה על החייב להשיב את שנטל ממנה. הגם שהוגשו ערעורים על ידי החייב, אזי בהעדר עיכוב ביצוע של ההחלטות שעליהן הוגשו הערעורים, אין מניעה לפעול מכוחן.
לאור כל האמור אני נעתר לבקשה כמבוקש.