פחר נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

ביום 14.1.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

ביום 6.5.16 ניתנה החלטתה של כב' השופט קיציס במסגרתה מצאה להורות על ביטול ההליך מחמת מחדלים של החייב.

בהמשך לאותה החלטה, הוגשה על ידי החייב בקשה לביטול אותה החלטה.

בתיק הוגשו בהמשך מספר בקשות של נושים לביטול ההליך.

במסגרת הדוחות וההודעות אשר הוגשו על ידי המנהל המיוחד נטען כי אין מקומו של החייב בהליך פשיטת הרגל וזאת מקום בו הוא אינו מקיים את חיוביו בהליך, הסתיר נתונים שונים לרבות דבר ניהולם של ארבעה עסקים שונים ופועל בחוסר תום לב במסגרת ההליך עצמו. המנהל המיוחד שב וציין כי פנייה לחוקר פרטי העלתה הסתרת פעילותו העסקית של החייב.

החייב מאידך טען כי אין ממש בטענות השונות אשר הועלו כלפיו, כי הוא פועל כפי מיטב יכולתו ובתום לב מלא בהליך.

עוד ביקש החייב להפנות למצבו הרפואי, מצב אשתו וילדיו והעדר כדאיות בביטול ההליך.

לשיטת החייב מצא המנהל המיוחד לדבוק בעמדתו של אחד הנושים ללא כל הצדקה וזאת כאשר מדובר בנושה אשר פעל בעצמו שלא כדין. החייב שב ועתר להעביר לרשותו את דו"ח החוקר, תוך שהוא טוען כי הוא זכאי להביא טענותיו לעניין דוח זה בפני בית המשפט, קודם שתינתן החלטה בעניינו.

אקדים ואציין כי החלטתה של כב' השופטת קיציס, לעניין ביטול ההליך בעניינו של החייב, מעולם לא בוטלה. משכך, השאלה אינה שאלת הותרתו של החייב בהליך, אלא ההצדקה בהשבתו להליך.

כך או כך, בין אם מדובר היה בבקשה לביטול ההליך ובין אם בבקשה להשבתו של החייב להליך, מצאתי – לאחר עיון בבקשות ובתגובות השונות, כי דין ההליך לביטול. טעמיי להלן:

1. הליך פשיטת הרגל הינו בגדר מתן הזדמנות פז לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם, לעיתים תוך שמיטת חובות עצומים. במסגרת הפקודה הכיר המחוקק ברעיון על פיו הציבור, כקהילה, יהא נכון למחול למי מיחידי הקהילה על חובות, וזאת בהתקיים תנאים מוגדרים.