פש"ר 28455-04-10 זגזג נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

בפניי בקשת החייב להפטר תמורת תשלום של 40,000 ₪ (בקשה 26), לה מתנגד הנאמן, ומנגד בקשת הנאמן להתיר לו לפעול למימוש דירת מגוריו של החייב, אם באמצעות הליך זה או על ידי הגשת תביעה לפירוק שיתוף (בקשה 27).

בקשת החייב לפטר

על פי התסקיר המשלים אשר הגיש הנאמן ביום 21/1/16, החייב יליד 1955; לבקשת החייב, ניתן ביום 26.4.10 צו לכינוס נכסי החייב; ביום ה- 6/1/11 הוכרז החייב כפושט רגל; במשך השנים שילם החייב תשלומים שונים לקופת הכינוס, אשר יתרתה מסתכמת בכ- 81,600 ₪.

נגד החייב הוגש 8 תביעות חוב בסכום כולל של 267,109 ₪, אשר אושרו בסכום כולל של 222,340 ₪.

החייב מבקש שיינתן לו הפטר כנגד העשרת הקופה בסכום של 40,000 ₪, כלומר, בקופה יצטבר סכום של כ- 120,000 ₪, אשר יאפשר חלוקת דיבידנד של כ- 50%.

הנאמן מתנגד לבקשת החייב. לטענת הנאמן, החייב הוא בעלים של מחצית הזכויות בנכס מקרקעין (להלן: "הדירה") אשר, בהתאם לחוות דעת שמאי אשר נשכר על ידי הנאמן באישור בית המשפט, שווה כ- 1,250,000 ₪. גובה המשכנתא, בהתאם לאישור שהציג החייב לנאמן מסתכם בכ- 49,000 ₪, נכון ליום 25/11/13. על כן, סבור הנאמן שאין לאשר את בקשת החייב, אלא אם ישפר את הצעתו כך שתגלם את שווי זכויותיו בנכס, דבר אשר יאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור 100%.

אני מקבל את עמדת הנאמן, ואינני סבור שהתגבשו התנאים המצדיקים מתן הפטר לחייב, מהנימוקים הבאים:

ב- 12/12/13 דחה כב' השופט חזק בקשה של החייב להפטר, כאשר בקופת הכינוס היה סכום של כ- 68,000 ₪. באותו מועד החייב לא הציע החייב להעשיר את הקופה. כב' השופט חזק דחה את הבקשה כאשר היה סבור שנכס המקרקעין שבבעלות החייב היה שווה כ- 800,000 ש"ח והייתה מוטלת עליו משכנתא בשווי של כ- 100,000 ש"ח.

כיום, על פי דו"ח שמאי, נטען ששווי הנכס כ- 1,250,000 ש"ח וגובה המשכנתא כ- 50,000 ש"ח.

כלומר, שווי זכויותיו של החייב כמשתקף מדו"ח השמאי גבוה בצורה משמעותית מהסכום שהיה סבור כב' השופט חזק.

ביום 29/3/14 דחה כב' השופט חזק בקשה של החייב לקבל הפטר תמורת הפקדת העשרת הקופה סכום נוסף של 40,000 ש"ח.

גם בהצעתו הנוכחית מציע החייב להעשיר את הקופה ב- 40,000 ₪. אמנם, בקופת פשיטת הרגל הצטבר סכום נוסף של כ- 12,000 ₪, אך אין בכך לשנות באופן משמעותי את הצעת החייב.

אין זה סביר בעיני לפגוע בצורה משמעותית בקניינם של הנושים, על ידי מתן הפטר בשלב זה, תוך שמירה של החייב על זכויותיו הקנייניות בדירה.

בהתאם לשווי המשכנתא על הדירה, נראה שגם אם לא תמומש הדירה, תוך זמן מה יסיים החייב לשלם את המשכנתא על הדירה, דבר שיפנה משאבים לתועלת הנושים (על פי בקשת הנאמן למכירת הנכס, החייב משלם סכום של כ- 1,480 ₪ לחודש כהחזר הלוואת משכנתא).

אני סבור שבטרם דיון בבקשת החייב להפטר, עליו להציע הצעה משמעותית טובה יותר, אשר תביא בחשבון את שווי זכויותיו בנכס.

נוכח האמור, אני דוחה את בקשת החייב להפטר.