פש"ר 28339-04-13 ר' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בפניי בקשת המבקשת, גרושתו של החייב, לקציבת מזונות עבור שלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים ע"פ הוראת סע' 128 לפקודת פשיטת הרגל.

הנדרש לנדון

1.לצדדים שלושה ילדים משותפים, י', יליד 2003 , מ' יליד 2005 ונ' ילידת 2007.

2. בפסק דין בית משפט לענייני משפחה פתח תקווה מיום 17.2.08, והמאשר הסכם גירושין בין הצדדים, חוייב החייב בתשלום מזונות ילדיו בסך 2,300 ₪ עבור כל אחד משלושת הקטינים, ובסה"כ 6,900 ₪ . בנוסף, חוייב החייב לשאת במחצית הוצאות רפואיות חריגות.

3. ביום 10.6.13 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב במסגרתו, והוא חוייב בתשלום חודשי של 500 ₪ לקופת הכנ"ר.

4. לטענת המבקשת, החייב הגיש את בקשתו לפשיטת רגל כניסיון להתחמק מתשלום סכום המזונות , כך שמדובר בחוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל. עוד טוענת המבקשת כי החייב בעל כושר ופוטנציאל השתכרות גבוהים מאחר שמדובר באקדמאי משכיל, בעל תואר שני במנהל עסקים, היה במסלול דוקטורט בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון ו TEMPL בארה"ב , עבד במשרה בכירה בחב' NESS והקים חברה פרטית לייעוץ עסקי , שימש כיועץ כלכלי ועסקי בחברות שונות במשק ואף כמרצה באונב' בן גוריון, ואולם החייב בוחר משיקוליו להוריד הילוך בהכנסותיו. המבקשת מוסיפה כי החייב עובד בסתר בחדר בדירה שלו אולם לא ברור מהי עבודתו, וכי החייב משתמש בכרטיס אשראי ומנהל אורח חיים נהנתן כך שהוא מתגורר בדירה בת 4 חדרים ומשלם סך של 4,500 ₪, ורכש טלפון נייד לכל אחד משלושת הילדים. לטענתה בזמן הנישואין החייב עבד כעצמאי והרוויח סך של 51,000 ₪ לחודש. המבקשת מציינת כי לאחר הגירושין דירת בני הזוג הועברה לבעלותה מאחר והיא נשאה בתשלומי המשכנתא, וכפתרון לסכסוך בין הצדדים לאור דרישת המבקשת לקבל מחצית מזכויות החייב בקרנות שהגיעו לסך של 601,000 ₪. לטענת המבקשת החייב שילם לה סך של 25,000 ₪ בחודש דצמבר 2012 על חשבון חוב המזונות מה שסותר את טענת החייב להעדר יכולת כלכלית .

המבקשת מוסיפה, כי היא משתכרת בסך 12,500 ₪ נטו מעבודתה במכון ויצמן למדע, ואולם הוצאותיה החודשיות נעות בין 11,090 ₪ עד 12,465 ₪ . זאת ועוד, לטענתה חלוקת שהיית הילדים אצל הצדדים אינה שווה באופן שהם שוהים אצלה 8 ימים ואילו אצל החייב 6 ימים במחזור של שבועיים ימים.

המבקשת דורשת תשלום מזונות בסך שלא יפחת מ- 8,000 ₪ .

5.לטענת החייב, הוא אינו חייב בחוב מזונות מאחר ועמד בכל התשלומים למעט בשלושה תשלומים בשלושת החודשים שקדמו לצו הכינוס מאחר ולא עבד והיה מחוסר הכנסה, וכי אינו מתחמק מתשלום המזונות ועושה כל שביכולתו כדי לשלמם עובדה כי העביר לידי המבקשת סל של 25,000 ₪ מכספי הפיטורין שקיבל. החייב טוען כי הסתבכותו הכלכלית מקורה בהליך הגירושין הסבוך והקשה כמו גם פיטוריו ממקום עבודתו והפחתה משמעותית בשכרו , לעומת הכנסתה של המבקשת העומדת על סך של 12,500 ₪ בנוסף למענקים שמקבלת מהמוסד לביטוח לאומי בגין הוצאות חינוך ובהיותה אם חד הורית, קצבת ילדים והנחות בארנונה, ואולם , המבקשת לא צירפה אסמכתאות ופירוט בעניינים אלה.

החייב טוען כי הכנסתו היא 3,375 ₪ לחודש בתוספת עמלות מכירה. החייב מציין כי מגוריו בדירתו הנוכחית נבחר לאור קרבתה לבתי ספר וגנים של הילדים, וכי דמי השכירות המשולמים הם סבירים ביחס לעיר רחובות, וכי אין מדובר בשכונה יוקרתית. בנוסף, החייב מכחיש שימוש בכרטיס אשראי אלא תווי קנייה שמקבל כסיוע מאמו . זאת ועוד, בכל הקשור להוצאות להן טוענת המבקשת הרי שהיא מפרטת במסגרתן את הוצאותיה שלה ולא רק עבור הילדים. החייב טוען כי המבקשת חיה ברמת חיים גבוהה לעומת החייב שקורס תחת הוצאותיו ומשכורתו הדלה, כאשר הוצאותיו מגיעות לסך של כ – 8000 ₪ לחודש. החייב מציע לקצוב מזונותיו בשיעור של 2000 ₪.

6. המנהלת המיוחדת, מציינת כי בהחלטה מיום 5.11.13 ניתן אישור לחייב לנהל תביעה להפחתת דמי מזונות כנגד המבקשת בבית משפט לענייני משפחה מהסכום שננקב בהסכם הגירושין . המנהלת המיוחדת מציינת כי בחודשיים שחלפו השתכר החייב סך של כ- 6,400 ₪ מעבודתו כאיש טלמרקטינג על בסיס משכורת ועמלות. המנהלת המיוחדת מוסיפה כי טענותיה של המבקשת, לרבות, בגין הוצאות שיעורי נגינה וכו', אינן רלבנטיות לעניין קציבת מזונות.