פש"ר 2741-07 ברומנד ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.בפניי בקשת הנאמן למימוש זכויות החייבת בדירת מגורים המצויה ברחוב דרך לוד בתל אביב (להלן: "הנכס"), זאת לצורך פירעון חובותיה לנושים הבלתי מובטחים.

2.הזכויות בנכס רשומות במינהל מקרקעי ישראל וכן במרשם החברה המשכנת פפו מפעלי בניה (1982) בע"מ, שעל פי הנטען בבקשה מצויה בהליכי חדלות פירעון (להלן בהתאמה: "המנהל" ו- "החברה המשכנת"), הכל כפי שעולה מעיון בנספח 2 לבקשה.

מחצית הזכויות בנכס רשומות על שם החייבת והמחצית השנייה על שם המשיב 1 – גרושה של החייבת (להלן: "המשיב").

3.כפי שעולה מהבקשה, ביום 5.8.03 נחתם הסכם גירושין בין החייבת למשיב (להלן: "הסכם הגירושין" - נספח 3 לבקשה) בו נקבע, בין היתר, כי החייבת וילדי בני הזוג הקטינים (באותה עת) ימשיכו להתגורר בנכס עד להגיעה של הבת הקטינה לגיל 18, אז "תוצע הדירה למכירה כפנויה ונקייה מכל שעבוד או חוב או זכות כלשהיא לצד ג' לכל המרבה במחיר".

הסכם הגירושין אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה בפסק דין מיום 2.9.03 (נספח 4 לבקשה).

4.בקשת הנאמן למימוש זכויות החייבת בנכס הוגשה בשנת 2012 לאחר שמלאו לבתם הצעירה של בני הזוג 18 שנה.

המשיב 1 (שלו כאמור מחצית הזכויות בנכס) התנגד תחילה לבקשה וצרף לתגובתו בקשה לעיכוב המימוש על-ידי הנאמן, וכן עתר להורות על פינוי החייבת מהנכס ולאפשר לו "לנסות למכור את הבית בשוק החופשי ללא הליכים משפטיים כאשר הדירה תימכר בשיתוף עם הנאמן". ברם, בהמשך, ביום 6.6.13, הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הנאמן והמשיב 1, בה התבקש בית המשפט, בין היתר, למנות את הנאמן ואת בא כוח המשיב, ככונסי נכסים משותפים לצורך מימוש הזכויות בנכס.

5.החייבת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, יש לסלק הבקשה על הסף מאחר שהמשיב אינו נמנה על נושיה ומשכך יש להגישה במסגרת בקשה לפירוק שיתוף לבית המשפט לענייני משפחה. עוד נטען כי ראוי היה שבית הדין הרבני יפקח על הליכי המכירה (כפי הנראה כוונתה של החייבת היתה כי בית משפט לענייני משפחה יפקח על המכירה).

עוד נטען על-ידי החייבת, כי בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' עו"ד איל שוורץ (פורסם במאגרים), (ניתן ביום 10.10.2010) (להלן: "הלכת כובשי"), יש לראות בה דיירת מוגנת בהתאם לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] , תשל"ב- 1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר").