פש"ר 24163-07-14 הלל ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

מונחת בפניי בקשה לאישור הסכם מכר אשר הוגשה על ידי המנהל המיוחד לנכסי החייב (להלן: "המבקש"). הסכם המכר בין המבקש לבין הזוכה, מר יגאל נבו, המשיב מס' 4 (להלן: "נבו" ו/או "הזוכה", בהתאמה) בא לעולם לאחר שביום 10.12.2015 אושר למבקש לפעול למכירת חלקו של החייב, המשיב מס' 1 (להלן: "החייב") במגרש הידוע כגוש 6139 חלקה 76 (להלן: "המגרש") וזאת בדרך של התמחרות הכפופה לזכות סירוב ראשונה (להלן: "זכות הסירוב") של אחייני החייב, הם המשיבים מס' 2 ו-3 (להלן: "אחייני החייב").

המבקש הגיש את בקשתו בה הוא טוען כי בהתאם לאישור בית המשפט מיום 31.1.2015 ניתנה לאחייני החייב זכות להגיש הצעה לרכישת חלקו של החייב וכן זכות סירוב "להשוות להצעה הגבוהה ביותר שתתקבל בהתמחרות". בהתאם לחוות דעת שמאית הוערכו זכויות החייב במגרש בסכום של 580,000 ₪. המבקש פעל למימוש זכויות המבקש ופרסם הזמנה להציע הצעות בעיתונים יומיים, בעקבות פרסומים אלו נתקבלו פניות רבות ואלו הניבו שתי הצעות. הצעה ראשונה, של נבו, נתקבלה ועמדה על סכום של 630,000 ₪ והצעה שנייה מטעם אחייני החייב עמדה על סכום של 500,000 ₪.

ביום 7.1.2016 נערכה התמחרות בין נבו לבין ב"כ אחייני החייב, בפגישה זו נמסר לצדדים להתמחרות סכום ההצעה הגבוהה כבסיס וכי הסכום המינימאלי להעלאה עומד על 15,000 ₪. ב"כ אחייני החייב השווה את הצעתם להצעה הראשונה והביע את דעתו כי בכך תמה ההתמחרות משום שזו מהותה של זכות הסירוב. לטענת המבקש, הוא הסביר במועד זה את עמדתו לפיה זכות הסירוב תקפה לגבי ההצעה הגבוהה ביותר שתתקבל במסגרת ההתמחרות ואין בה להגביל את המציע הראשון מהגשת הצעה נוספת תוך המשך ההתמחרות.

בהמשך לחילופי הדברים פנה המבקש לנבו ושאל האם הוא מעוניין בשיפור הצעתו, הלה השיב בחיוב וכך המשיכה ההתמחרות בהצעות מצד נבו ובהשוואה מצד ב"כ אחייני החייב. המבקש מציין כי ב"כ אחייני החייב הודיע מספר פעמים כי הוא משתתף בהליך "תחת מחאה" . כאשר הוגשה הצעת נבו על סך 825,000 ₪, לא השווה ב"כ אחייני החייב את הצעתו ומשכך הכריז המבקש על נבו כזוכה.

לאחר ההתמחרות, ביום 14.1.2016 נערך הסכם מכר עם נבו על סך 825,000 ₪ עבור זכויות החייב במגרש. המבקש מציין בבקשתו כי עוד ביום 8.1.2016 שלח ב"כ אחייני החייב הודעת דוא"ל ובה הוא מודיע על התנגדותם לאישור זכיית המציע הראשון.

לסיכום טענותיו, המבקש סובר כי הליך ההתמחרות נעשה בצורה תקינה וראויה החל משלב חוות הדעת השמאית ופרסום ההזמנה להציע הצעות ועד להתמחרות עצמה בה לקח חלק ב"כ אחייני החייב. המבקש טוען כי גישה לפיה יש להסתפק בסכום של ההצעה הראשונה חוטא לעקרונות העומדים ביסוד תפקידו למקסם את ההכנסות לקופת הכינוס ונוגדת את השכל הישר. כמו כן, נטען כי ויתור על הצעה הגבוהה בכ-42% מהערכת השווי של השמאי תוביל להעדפת האינטרסים של אחייני החייב על אלו של נושי החייב כלפיהם עומד חוב על סך 4,296,658 ₪.