פש"ר 2379-04 כהן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

מונחת לפניי בקשת נאמן לביטול הליך.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק סבורה אני כי יש ראוי לפרט את השתלשלות העניינים בטרם אפנה להכרעה.

ביום 4.7.2013 התקיים דיון בבקשת החייבת להפטר. במהלך הדיון ציין הנאמן "היתה הסכמה של הנאמן שעם הבאת סכום של 8,000 ₪ נסיים את התיק" (עמ' 9 ש' 32). ואולם, ביהמ"ש (כב' הש' נחליאלי חיאט) השהה את החלטתו בעניין הבקשה להפטר לאור נתונים חדשים שעלו במהלך ההתנגדות להפטר שלא היו ידועים לנאמן. ביהמ"ש ציין מפורשות: "ברור כי לא ניתן ליתן הפטר לחייב בטרם יבדקו על הנסיבות וינתן מענה לכל השאלות שהועלו בדיון" (עמ' 10 ש' 12). ביהמ"ש הורה לנושים (ולא לחייבת) להעביר לנאמן בתוך 30 ימים את המידע שבידיהם על מנת שיוכל לבחון את המידע ולהגיש דו"ח משלים. ביהמ"ש הורה לנאמן להגיש דו"ח משלים 60 ימים לאחר העברת החומר לידיו וציין כי תנתנה הזדמנות לנושים, לחייבת ולכנ"ר להגיש תגובותיהם.

כחצי שנה לאחר מכן, ביום 2.1.2014, משלא הוגש דבר לתיק (לרבות אותו דו"ח שהיה על הנאמן להגיש) קבע ביהמ"ש (כב' הש' כהן) שאם לא יוגש דבר עד ליום 20.1.2014 תמחק הבקשה; או אז הגישה החייבת בקשה חוזרת להפטר; ביום 30.3.2014 קבע ביהמ"ש (כב' הש' לושי – עבודי) שאין מקום לדון בהפטר כאשר הנאמן לא הגיש את הדו"ח המשלים שהיה אמור להגיש. ביהמ"ש הורה לנאמן להגיש את הדו"ח בתוך 10 ימים; ביום 8.4.2014 הוגשה "תגובת הנאמן" לפיה, בין היתר, החייבת צברה מחדלים והוא אינו יכול להגיש את הדו"ח כיוון שהחייבת לא העבירה לו מסמכים ולא הבהירה את הטעון הבהרה בעניין זכויותיה בעיזבון אביה; בהחלטת ביהמ"ש מיום 9.4.2014 (כב' הש' לושי – עבודי) נקבע כי על החייבת להגיש דו"ח עם לו"ז מפורט במסגרתו תפרט מתי צפויה להסיר מחדליה וזאת בתוך 20 ימים שאם לא כן יבוטל ההליך בעניינה; בתשובת החייבת מיום 28.4.2014 טענה החייבת כי הנושים אמורים היו להעביר את המידע לנאמן ושאין היא אמורה היתה לשלם את התשלומים החודשיים ולהגיש דו"חות לאחר הדיון שהתקיים ביום 4.7.2013 כיוון ששילמה 8,000 ₪; ביום 9.7.2014 קבע ביהמ"ש (כב' הש' לושי – עבודי) כי החייבת לא סילקה את חוב הפיגורים ולא הגישה דו"חות למרות החלטה מיום 9.4.2014 ולכן אין מקום לקבוע מועד נוסף לדיון בבקשה להפטר. עוד קבע ביהמ"ש כי על החייבת לסלק מחדליה בתוך 30 ימים אחרת יבוטל ההליך בעניינה.

ביום 16.9.2014 הגיש הנאמן את הבקשה דנן לביטול הליכים וטען בין היתר כי לא ברור מה עלה בגורל החנות שהיתה שייכת להוריה וכי ישנן תהיות לגבי עיזבון אביה; כי מאז 30.11.2010 חדלה לשלם לחלוטין את התשלומים החודשיים למעט 2 תשלומים: האחד בסך 8,000 ₪ כמצוות ביהמ"ש בדיון 4.7.2013 והשני בסך 2,172 ₪. החייבת צברה חוב פיגורים; הדו"ח האחרון שהגישה החייבת היה לחודשים 3-4/2014.

החייבת בתגובתה שבה וחזרה על טענות שהעלתה בעבר: הפנתה לדברי הנאמן לעיל, בעמ' 9 ש' 32, וטענה שבהסתמך על דבריו לא היה עליה לשלם את התשלומים; כי הנאמן לא הגיש את הדו"ח המשלים שהיה עליו להגיש על פי החלטת ביהמ"ש בדיון מיום 4.7.2013. עוד טענה כי אביה לא השאיר אחריו צו ירושה ואין כל עיזבון אחריו וכי זכויות דיירות בדמי מפתח אינן עוברות בירושה. לגבי דירת המגורים של שלוש הבנות החייבת הפנתה לדברי הנאמן בדיון מיום 4.7.2013 לפיהם בדק ולא מצא מקום להתערב בזה לגבי פוליסות הביטוח טענה כי מדובר בפוליסות ביטוח שנפתחו על ידי מעבידה ואין לה כל אפשרות לפדותן מאחר שהינן פנסיוניות שאינן נזילות.

הכנ"ר הצטרף לבקשת המנהל המיוחד בשל מחדלי החייבת ובכלל זה אי הגשת דו"חות מאז חודש 12/2014 ויצירת חוב פיגורים בסך 51,600 ₪.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים התרשמתי כי אכן, החייבת צברה מחדלים חמורים. אף אם נניח שמהדיון שהתקיים ביום 4.7.2013 הסיקה החייבת שמאחר שבקשתה להפטר תלויה ועומדת אין היא אמורה לשלם את צו התשלומים החודשיים ואין היא אמורה להגיש דו"חות, והוראה שכזו לא ניתנה ע"י ביהמ"ש, הרי שהחלטותיו המאוחרות יותר של ביהמ"ש לא הותירו כל מקום לספק שעליה להמשיך ולקיים את חובותיה בהליך. כפי שפורט לעיל, ביום 9.4.2014 הורה לה ביהמ"ש להגיש לו"ז מפורט מתי צפויה להסיר מחדליה; ביום 9.7.2014 הורה ביהמ"ש לחייבת פעם נוספת לסלק מחדליה בתוך 30 ימים. ודוקו: החלטות אלה של ביהמ"ש ניתנו לאחר שהחייבת טענה את הטענה שעלתה בתגובתה לבקשה דנן ולפיה אין היא אמורה לשלם את התשלום החודשי ואין היא אמורה להגיש את הדו"חות כיוון ששילמה 8,000 ₪. משנתן ביהמ"ש את החלטותיו לאחר ששמע טענה זו של החייבת לא ברור מדוע העלתה שוב טענה זו. משביהמ"ש קבע מפורשות בשתי החלטות שונות שעליה לסלק את חוב הפיגורים ואף קצב זמן מוגדר לעשות כן לא ברור מדוע החייבת לא הסירה מחדליה. לא די בהפניה לדברי הנאמן בדיון מיום 4.7.2013. פטור מהגשת דו"חות ו/או תשלום התשלומים החודשיים ניתן על ידי החלטה שיפוטית בלבד. החלטה שכזו לא ניתנה, נהפוך הוא.

לאור התנהגותה הקלוקלת של החייבת והתעלמותה מהחלטות ביהמ"ש היה מקום להורות על ביטול ההליך בעניינה כבר כעת.