פש"ר 23463-10-13 אלמוג נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

לפני בקשת נושה חברת ליבו בע"מ (להלן: "המבקשת") לביטול החלטה מיום 14.7.14 שניתנה בהיעדר המבקשת.

המבקשת טוענת כי מעולם לא קיבלה את ההחלטה לפיה נדחה הדיון ליום 14.7.14, אלא רק בדיעבד, לאחר שקיבלה את פרוטוקול הדיון. בבדיקה שערך בא כוח המבקשת, התברר כי ההחלטה בדבר מועד הדיון לא הומצאה למבקשת.

בנוגע לסיכויי טענותיה של המבקשת, לטענתה, אין ממש בטענות כנגד המבקשת, שכן אין מדובר בהליך של הגבלה (התלייה) של רישיון הנהיגה של החייבת, שנעשה כביכול בתיק ההוצל"פ על ידי הנושה, אלא מדובר בהליך של עיקול ברישום בלבד של רכב ישן הרשום ע"ש החייבת ולכן לא נגרם לחייבת כל נזק.

עוד טוענת המבקשת, כי פקודת ביזיון בית המשפט איננה רלוונטית במקרה דנן, הן משום שאין עסקינן בצו ביהמ"ש המצווה עליה לבצע פעולה פלונית או להימנע מפעולה כזו; לכל היותר עסקינן בהוראה כללית מאת בית המשפט בנוגע לסטאטוס ההליכים העומדים וקיימים נגד החייבת, ולפיה אלה מעוכבים ולא ניתן להמשיך בהם.

לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי עסקינן ברכב מודל 1999, ולפיכך לשכת ההוצאה לפועל לא תופסת לצורך מימוש. קרי, מדובר לא נגרם כל נזק לחייבת בעצם הטלת עיקול (ברישום) על הרכב. בנוסף, ביצוע ההליכים בתיק ההוצל"פ מתאפשר אך ורק לאחר הגשת בקשה מתאימה לביצועם (ע"י הנושה), לאחר אישורם ע"י לשכת ההוצל"פ. היינו, האחריות לביצוע העיקול איננו נופל על כתפי המבקשת.

אשר לטענות בנוגע תכשיטים שלא דווחו- טוענת המבקשת, כי מדובר בתכשיטים שהופקדו לצורך משכון להבטחת חלק מן החוב של החייבת כלפי המבקשת, ובכל מקרה שווי התכשיטים קטן מסכום החוב המגיע למבקשת. בכל מקרה, אין חבות שבדין להודיע ללשכת ההוצל"פ אודות עצם הפקדת משכון בידי הנושה. זאת ועוד. החייבת לא טענה בבקשתה בנוגע להשבת תכשיטיה לידיה, ורק מטעם זה היא מנועה מלטעון כן בדיון, כאשר למבקשת אין אפשרות להתגונן כלפי טענות החייבת.