פש"ר 22472-07-09

1.בפני בקשת החייבת להפחתת התשלום החודשי (העומד ע"ס של 4000 ₪) לסך של 400 ₪ רטרו אקטיבית מיום מתן צו הכנוס.

2.הנאמן מתנגד לכך, בציינו (בסיכומי טענותיו) כי החייבת מתנהלת שלא בצורה כנה בהליך, אינה חושפת את מלוא הכנסותיה מעסק עצמאי אותו מנהלת לבניית צפורניים, אינה מגישה דוחות בצורה סדירה ואף לא העבירה את מלוא המסמכים שהורה לה ביהמ"ש במסגרת בירור הבקשה.

עוד טוען הנאמן כי החייבת ממשיכה להתגורר באותה דירה עם הגרוש שלה, מר שמעון בינר, שנחקר בפני בישיבת יום 26.11.14, תוך שאינה לוקחת בחשבון תשלומים שמשלם לה ותומך בה, במישרין או בעקיפין, ע"י תשלום תשלומים שונים בהם חבה החייבת

3.המשיבה דוחה את טענות הנאמן (במסגרת סיכומי טענותיה), תוך הדגשה כי מילאה אחר הוראות ביהמ"ש, דיווחה על הכנסותיה לרשויות המס ודחתה את טענות הנאמן באשר לטיב קשריה כיום עם הגרוש שלה מר שמעון בינר (שחובותיה חופפים לשלו, אך הוא כבר קיבל הפטר).

4.כששקלתי את הדברים, ואף התרשמתי בעצמי מהחייבת (לא אנוכי נתתי את צו הכינוס ואף לא קבעתי את התשלום החודשי) ומהגרוש שלה מר שמעון בינר, שוכנעתי כדלקמן:

א.הסכום המושת על החייבת בשיעור של 4000 ₪ גבוה מידי לטעמי, אף בהנחה שהכנסותיה מעסקה גבוהות יותר מהמוצהר על-ידה.

ב.תמונת המצב הכלכלי, והכנסותיה של החייבת מכל מקור שהוא, לרבות תמיכתה הכלכלית ע"י הגרוש שלה מר בינר (שעדותו בפני לא היתה מהימנה דיה, והורגש היטב נסיונו להסתיר חלק מקשריו הנוכחיים עם החייבת, גרושתו), אינן כמתואר ע"י החייבת בבקשתה, אלא שונות וטובות יותר.

ג.החייבת לא התנהלה בשקיפות מלאה לאורך ההליך , וחבל שכך נקטה. יחד עם זאת עסקינן בבקשת נושה בו התועלת לנושים היא העיקר.

5.לאור כל אלה שוכנעתי כי סכום של 2000 ₪ לחודש ישקף בצורה מדוייקת יותר את יכולתה הכלכלית של החייבת, וזאת אף אם אני לוקח בחשבון את מצבה הרפואי הנטען של החייבת.