פש"ר 21774-04-14 טויב נ' ביאלוסטוצקי ואח'

לפני בקשת נושה למתן צו כינוס לנכסי החייב והכרזתו כפושט רגל.

הבקשה מושתתת על התראת פשיטת רגל שהוצאה לחייב על יסוד פסק דין חלוט מיום 3.10.04 שלפיו על החייב לשלם לנושה סך של 11,298,429 ₪. החייב הגיש התנגדות לבקשת התראת פשיטת הרגל ווהיא נדחתה על ידי כב' השופט ברנר בפסק הדין מיום 21.2.14 (פש"ר 27496-03-12). סמוך לאחר דחיית ההתנגדות הגיש הנושה בקשה למתן צו כינוס, היא הבקשה שלפניי. החייב הגיש התנגדות באמצעות בא כוחו עו"ד שור, הנתמכת בתצהירו ובתצהיר אחיו מר אברהם ביאלסטוצקי.

לאחר החלטת ביניים מיום 12.9.14 נקבע הדיון בבקשת הכינוס ליום 9.11.14 בשעה 11:30, תוך שהוריתי שהמצהירים יתייצבו לדיון ושהסיכומים ישמעו בעל פה בתום החקירות. לאחר דחייה לבקשת החייב שלה נעתרתי לפנים משורת הדין, נקבע הדיון להיום.

בפתח הדיון ולאחר שבית המשפט בא לקראת החייב, שוב עתר החייב והפעם באמצעות בא כוחו החדש, עו"ד קוטלר לדחיית הדיון.

למען שלמות התמונה אציין כי סמוך לפני הדיון שהיה קבוע ליום 9.11.14, פיטר החייב את עורך דין שור מייצוגו. לאחר מכן, מינה החייב את עו"ד אשר דרך לייצגו והאחרון הגיש בקשת דחייה מהטעם שלא יהיה סיפק בידו להערך לדיון. הנושה התנגד לבקשה מהטעמים שבתגובתו ובין אלה שהחייב עושה לו מנהג לדחות את הדיון ולגרום לסחבת בבירור הבקשה, כמו גם שהבקשה אינה עונה על נוהל הנשיא גרוניס לדחיית דיונים. הבקשה וגם התגובה שהוגשו רק בנט המשפט, לא הגיעו לעיוני ומשכך לא ניתנה החלטה בבקשת הדחייה והדיון לא נדחה. החייב עשה דין לעצמו שעה שלא התייצב לדיון ואף בא כוחו החדש לא טרח להתייצב לדיון הגם שהדיון כאמור לא נדחה. אחיו של החייב שאינו זה שנתן תצהיר התומך בבקשה, התייצב לדיון וביקש בשם החייב דחייה נוספת. ב"כ הנושה התנגד לדחייה ועמד הנושה על בירור הבקשה, וגם ובא כוח הכנ"ר הצטרף לעמדתו. בהחלטתי מאותו יום נעתרתי לפנים משורת הדין לבקשת הדחייה וקבעתי כי הדיון יתקיים היום 16.11.14 תוך השתתת הוצאות על החייב כתנאי לדחייה.

ביום 11.11.14 הודיע עו"ד דרך כי הוא מתפטר מייצוג החייב מהטעמים שבבקשתו. למחרת, ביום 12.11.14 הגיש החייב בקשת דחייה נוספת. בבקשה נטען שנדרש פרק זמן ממושך יותר על מנת להיערך לדיון. הנושה התנגד לבקשה ותוך שחזר, בין היתר על טעמי התנגדותו הקודמים. בהחלטתי מיום 12.11.14 לא ראיתי מקום להעתר לבקשת הדחייה הנוספת ומהטעמים שבהחלטה שבמסגרתה אף הפניתי לפסיקת בית משפט העליון המצווה על קידום הליכים והבאתם לידי הכרעה.

לדיון היום התייצב בא כוח חדש של החייב, עורך דין שלישי בהליך, עו"ד שאול קוטלר. עו"ד קוטלר שהגיש יפוי כוח ציין כי קיבל את ייצוג החייב רק ביום חמישי החולף בשעות הערב וטרם סיפק היה בידו לפגוש את החייב השוהה בחו"ל. לדברי עו"ד קוטלר, יש מקום לדחות את הדיון על מנת לאפשר בידו ללמוד את כתבי הטענות ולהיערך לדיון. עו"ד קוטלר אף הודיע שבדעת החייב לשלם עוד היום את סכום ההוצאות שהושת על החייב בהחלטה מיום 9.11.14. החייב וכן אחיו שנתן תצהיר בתמיכה להתנגדות לא התייצבו גם זו הפעם לדיון. האח שנכח בדיון ביום 9.11.14 התייצב לדיון ונופף בשיק על סכום ההוצאות שהושת על החייב ושכאמור טרם שולם חרף ההחלטה דנן. ב"כ הנושה וכן ב"כ הכנ"ר התנגדו לדחייה ועמדו על בירור הבקשה וכאמור בדבריהם בדיון. עו"ד קוטלר הבהיר שאם בית המשפט לא ידחה את הדיון, הוא לא יוכל לקיים דיון לגופו.

לאחר שנתתי דעתי לבקשת עו"ד קוטלר, ושבתי ועיינתי בבקשות הדחייה הקודמות וכן בהחלטות שניתנו בהקשר זה, מקובלת עלי עמדת הנושה והכנ"ר שלפיה אין מקום לדחות את הדיון. כאמור בהחלטות הקודמות באתי לקראת החייב שעה שנעתרתי לבקשת הדחייה חרף התנגדות הנושה והכנ"ר. שומה היה על החייב להשכיל להיערך לדיון להיום ולא להגיש בקשת דחייה נוספת. הטעמים שבהחלטותיי מיום 9.11.14 ו- 12.11.14, יפים גם להחלטה זו ואינני יושב כערכאת ערעור על החלטותיי. אציין שאין בבקשת הדחייה החדשה משום נסיבה שלא הייתה ידועה לחייב קודם לכן ושיש בה כדי לבסס שינוי החלטה. ככל שסבר החייב שנפלה שגגה בהחלטתי מיום 9.11.14 או בהחלטה מיום 12.11.14, שומה היה עליו להשיג עליה לפני ערכאת הערעור.

יובהר שאין לי טרוניה כלפי עו"ד קוטלר אשר קיבל את הייצוג רק לאחרונה, אך אין בהחלפת פרקליט פעם נוספת כדי להוות טעם לדחות את הדיון. לא למותר להדגיש שבית המשפט העליון חזר ושנה שחילופי עורכי דין אינם מהווים סיבה לדחיית מועדי דיון ללא סוף וכי על בעלי הדין להערך מראש לקראת הדיון. הדברים נכונים קל וחומר במקרה שלפני שעה שלא ניתן נימוק ענייני מדוע החייב בחר לפטר את עו"ד שור שהגיש את ההתנגדות מטעמו סמוך לפני הדיון, לא כל שכן מינה עורך דין אחר שאף הוא התפטר ועתה מינה עורך דין שלישי. השתלשלות האירועים לעיל תומכת בעמדת הנושה והכנ"ר שאין לדחות את הדיון.

אין לי אלא להפנות שוב לדברי בית המשפט העליון ברע"א 5392/14 רון זכאי נ' מדאופ אסטטיק טכנולוגיה בע"מ (15.9.14) [פורסם במאגרים], שבה הורה בית המשפט העליון על כך שבית המשפט לא ידחה דיונים ללא קץ, תוך פגיעה בעקרון ההסתמכות של בעלי דין להכרעה בעניינם ושלא לצורך. לא למותר להוסיף שגם בקשת דחייה אחרונה זו, אינה עונה על נוהל הנשיא. לא למותר להוסיף שזו הפעם השנייה שבית המשפט משריין זמן ביומנו שמוקדש לשמיעת הבקשה וההתנגדות והחייב עושה דין לעצמו לא מתייצב ואף לא המצהיר הנוסף מטעמו והכל תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר.