פש"ר 19577-03-14 אביטן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

צו לכינוס ניתן לחייבת ביום 10/3/2015, במסגרתו הושת על החייבת צו לתשלומים בסך של 500 ₪ לחודש.

בשל העובדה כי החייבת לא עמדה בתשלום שנקבע בצו הכינוס, לא הגישה דוחות חודשיים, ולא הציגה אישורי מסירה לנושים, נקבע ביום 22/11/2015 כי על החייבת להסיר המחדלים ולהציג אישור המנהל המיוחד לכך עד ליום 1/1/2016 שאם לא כן, ההליכים בעניינה יבוטלו ללא כל התראה נוספת.

ביום 30/12/2015 ניתן לחייבת אישור להגיע להסדר עם הבנק הממשכן לפריסת חוב המשכנתא לתשלומים, על מנת שהבנק ימנע ממימוש בית מגוריה.

ביום 5/1/2016, מאחר והחייבת לא פעלה על פי ההחלטה מיום 22/11/2015 ולא הציגה אישור על הסרת המחדלים קבעתי כי על החייבת להציג האישור האמור עד ליום 15/1/2016, שאם לא כן ההליכים יבוטלו ללא כל התראה נוספת.

ביום 5/1/2016 הגישה החייבת בקשה ובה טענה כי שילמה 3000 ₪ לטובת קופת הכינוס וכי נותרה יתרת חוב פיגורים נמוכה. כמו כן, צוין כי הגישה הדוחות מלבד שניים, שיש בדעתה להשלים בימים הקרובים. החייבת עתרה לכך שחוב הפיגורים שנותר ייפרס לתשלומים.

ביום 19/1/2016 הגיש המנהל המיוחד עדכון ובו הבהיר כי בניגוד לטענת החייבת, לא נותרה יתרה זניחה לתשלום, כי אם לחייבת פיגורים בסכום של 7500 ₪. כמו כן, הובהר כי החייבת לא הגישה דוחות חודשיים , וטרם הציגה אישורי מסירה של צו הכינוס לנושים.

ביום 26/1/2016 הגישה החייבת בקשה להורות על פריסת חוב התשלומים, כך שבכל חודש תשלם על חשבון החוב סך של 100 ₪ וכן עתרה להפחתת צו התשלומים לסך של 200 ₪ בחודש.

ביום 10/2/2016 הגיש המנהל המיוחד תגובה מטעמו ובה התנגד לבקשת החייבת. לטענת המנהל המיוחד, החייבת מתנהלת בחוסר תום לב בהליך שעה שהיא חוסה תחת הגנת הפקודה, ומונעת מנושיה לפעול לגביית החוב, על מנת להימנע ממימוש הדירה על ידי הבנק המשכן, באופן שבא על חשבון הנושים. עוד נטען, כי הצעת החייבת לפריסת חוב הפיגורים תביא לכך שהחייבת תמצא בהליך הפש"ר למשך 9 שנים, וכי הדבר למעשה לא יביא כל תועלת לנושים ולחייבת בעצמה.

ביום 1/3/2016 קבעתי כדלקמן: "בשלב זה ההליכים לא יבוטלו. על החייבת לראות בהחלטה זו משום הושטת יד נוספת לעזרה שניתנת לה הרבה לפנים משורת הדין, וזאת לנוכח מספר ההזדמנויות שניתנו לה עד כה. בשים לב לכוונתה של החייבת כפי שצוינה בתגובה זו להגיש בקשה נפרדת להפחתת הסכום החודשי וכן בקשה לפריסת חוב הפיגורים, ונוכח עמדתו של המנהל המיוחד , אשר נמצאה סבירה בעיניי, על החייבת להציע הצעה ריאלית יותר לפריסת חוב הפיגורים ולעשות מאמץ לכסות חלק ניכר מהסכום שבפיגור בהפקדה כספית חד פעמית, שכן הצעתה לשלם פיגור בסכום של 8,000 ₪ ב- 80 תשלומים אינה עומדת בגדר הסביר. הבקשה לביטול ההליכים תבחן בהתאם למתווה שיוצע על ידי החייבת לסגירת חוב הפיגורים".

ביום 30/3/2016 הגישה החייבת תגובה ובה טענה כי מצבה הכלכלי מוסיף להיות קשה ועל כן, הציעה להקפיא את חוב הפיגורים שהצטבר לחובתה למשך חצי שנה ולהורות על הפחתת סכום התשלום החודשי למשך 300 ₪ בחודש, כאשר בחלוף חצי שנה, תיבחן האפשרות להגדיל את החיוב החודשי באופן שיכלול את חוב הפיגורים, וזאת על מנת לאפשר לה להיוותר בחסות ההליך.

ביום 12/4/2016 הוגשה תגובה מטעם המנהל המיוחד בה עתר לביטול ההליכים בעניינה של החייבת. המנהל המיוחד טען כי מתוך 25 חודשים בהם החייבת מצויה בהליך, היא שילמה 7 תשלומים בלבד וצברה 18 תשלומים בפיגור על סך של 9,000 ₪. עוד נטען, כי מעבר לעובדה שהחייבת לא הסירה מחדליה, היא ממשיכה לצבור מחדלים נוספים. הדוח האחרון שהגישה החייבת התייחס לחודשים 11-12/2015 והגישה אישור משלוח הודעת לנושים וזאת להבדיל מאישורי מסירה כנדרש.

לאחר עיון בתיק לגופו ובטענות הצדדים, אני סבור כי מן הדין, להורות על ביטול ההליכים בעניינה של החייבת.

הליכי פשיטת הרגל מקנים לחייב הזדמנות לשקם את חייו, במסגרתם נהנה החייב מפריסת חובותיו ומכך שנושיו מנועים מלהתדפק על דלתות ביתו השכם והערב ולנקוט נגדו בהליכי גבייה. יחד עם זאת, שומה על חייב המבקש לחסות תחת הליכי פשיטת הרגל לעמוד בתנאי צו הכינוס.

החייבת בענייננו צברה פיגורי תשלומים וכן אינה מגישה דוחות חודשיים וזאת על אף הזדמנות שניתנה לה להסיר מחדליה.

גם הצעת החייבת להסרת המחדלים אינה ריאלית בנסיבות העניין, ולא ברור כיצד מבקשת היא להסיר הפיגורים. מלבד בקשתה של החייבת להורות על הקפאת חוב הפיגורים למשך חצי שנה, לא הובהר על ידה כיצד יש בכוונתה לפעול בתום חצי שנה, ולמעשה הצעתה להסרת המחדלים אינה הצעה היא. לא ניתן להתעלם מכך, שיתר מחדליה של החייבת, שלא כרוכים בהשקעה כספית כלשהי גם לא הוסרו עד היום ויש ללמוד מכך על מידת רצינותה של החייבת ומחויבותה להליך.

התנהלות החייבת בהליך שלפניי חוטאת לאינטרס הנושים ולמראית פני הצדק, ובכך גם למטרת הליך הפש"ר. נכון הוא, כי אחת ממטרות הליך הפש"ר הנה לאפשר לחייבת לשקם את חייה ולנהל חיים נורמטיביים שלא בצל רדיפת הנושים, אך מטרה שאינה פחותה מחשיבותה הנה לאפשר לנושים לפרוע את חובותיהם, גם אם בסכום מינימאלי.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל, אני סבור, כי אין מנוס מלהורות על ביטול ההליכים בתיק זה, כדלקמן: