פש"ר 17716-07-15 אגיב נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בפני בקשה מטעם המבקשת (גרושת החייב) לעיכוב ביצוע של ההחלטה מיום 24.1.16.

הכלל הוא כי יש לעכב ביצועה של החלטה לאחר שבית המשפט שוכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים והם כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת במובן זה שביצוע ההחלטה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך או לקושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו, ככל שהערעור יתקבל.

בבקשה לעיכוב ביצוע מתייחסת המבקשת לכך שביקשה לבטל את החלטת בית המשפט לקציבת מזונות בהליך וכן לכך שביקשה לאפשר לה לגבות את המזונות בהליכי הוצאה לפועל. כמו כן התייחסה להחלטת בית המשפט להעביר לקופת הכינוס של החייב סך של 77,500 ש"ח שעוקלו ונמצאים בלשכת ההוצאה לפועל. לטענת המבקשת, בתיק הפש"ר נשוא ענייננו קיימים שני נושים בלבד והם המבקשת שהיא בעלת חוב של כ - 600,000 ש"ח והמוסד לביטוח הלאומי (להלן: "המל"ל") שהוא בעל חוב של כ - 300,000 ש"ח ומאחר שהמל"ל הוא בעל חוב בדין קדימה, אזי הלכה למעשה, כל הכספים שיועברו לקופת הכינוס, יועברו למל"ל לאחר ניכוי הוצאות ההליך וכך המבקשת לא תקבל מהם דבר אף שהמל"ל לא פעל לעיקול הכספים הנמצאים בלשכת ההוצל"פ. נוכח האמור לעיל, בנסיבות התנהלות החייב ונוכח מצבת החובות בתיק, מדובר בחוסר תום לב מצד החייב וגם אם לא התבקש מפורשות ביטול צו הכינוס, בית המשפט העליון פסק בנסיבות דומות על ביטול ההליך. בהמשך לבקשה לעיכוב ביצוע, הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן החלטה ממנה גם עולה כי שתי הסוגיות לגביהן הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה הן בנוגע להעברת הכספים מתיק ההוצל"פ לקופת הכינוס של החייב וכן לגבי סוגית הפעלת הליכי הוצל"פ לגביית המזונות במקביל להליכי הפש"ר.

עולה אפוא, כי המבקשת בבקשה מטעמה אינה מתייחסת לקביעות הנוספות באותה החלטה ולפיכך אתייחס לטענותיה כפי שעולות מהבקשה בלבד.

הבקשה נדחית, בראש ובראשונה, מאחר ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובת מבקשת מאחר ואותו חלק מהכספים בתיק ההוצל"פ בסך של 77,500 ש"ח המועבר לקופת הכינוס, יוותר שם ממילא, עד להחלטה אחרת, ולמעשה עד לחלוקת הכספים בסיום ההליך (בין אם ינתן הפטר ובין אם ההליך יבוטל). כך שביצוע ההחלטה והעברת הכספים לקופת הכינוס לא יגרום לנזק בלתי הפיך או קושי בהשבת המצב לקדמותו היה ויוגש ערעור על ידי המבקשת והוא יתקבל.

יתירה מזו ולמעלה מן הצורך, המבקשת, כפי שציינה בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, לא ביקשה ביטול צו הכינוס בשלב זה והיה ותעשה כן בעתיד, בקשתה תישקל במועד הדיון העתידי בבקשה לפשיטת רגל לאחר שבית המשפט יבחן מכלול הנסיבות והמנהל המיוחד יציג מלוא המידע שנאסף על ידו לגבי נסיבות יצירת החובות והתנהלות החייב בטרם ההליך ובמהלכו. בהקשר זה אציין, כי טענותיה של המבקשת בהקשר זה של ביטול ההליך בעתיד שמורות לה וככל שתבקש בעתיד את ביטול ההליך עקב חוסר תום של החייב וניצול ההליך לרעה ובמקביל תבקש לקבל כספים מקופת הכינוס היה וההליך יבוטל, בקשתה תבחן לגופה.

סיכויי הערעור לגבי חלק זה של ההחלטה אינם גבוהים נוכח הוראת סעיף 91 לפקודה.

לגבי נושא הפעלת הליכי הוצאה לפועל לגביית מזונות, ניתנה החלטה בדבר קציבת מזונות בסך של 1,700 ש"ח לחודש בזמן ההליך, כאשר המבקשת ביקשה לאפשר לה לגבות בהליכי הוצל"פ את הסכום המלא של המזונות בסך של 2,500 ש"ח. בשלב זה אין טענה שהחייב אינו משלם את המזונות שנקצבו בהליך ולפיכך בוודאי שאין מקום לאפשר הליכי הוצל"פ לגביית המזונות שנקצבו במסגרת ההליך ובמיוחד שאם החייב לא ישלם אותם, יבוטל ההליך.

לגבי הבקשה להתיר הפעלת הליכי הוצאה לפועל לגבי הפרש המזונות החודשי בסך של 800 ₪ מעל הסכום שנקצב במסגרת הליך הפש"ר, דחיתי את הבקשה בשלב זה נוכח כך שבמסגרת ההחלטה מיום 24.1.16 קבעתי שעל החייב להעביר למבקשת חודש בחודשו סך של 4,500 ₪ מכספי הפנסיה שהוא מקבל מהצבא וזאת בנוסף לתשלום החודשי של המזונות שנקצבו בסך של 1,700 ₪, והיה ולא יעשה כן יבוטל ההליך.

בכך תקבל המבקשת סכום מצרפי גבוה מידי חודש כאשר ממילא שמורה לה הזכות לקבל את יתרת סכום המזונות (מעל הסכום שנקצב) בסיום הליכי הפש"ר. בנסיבות כאמור בתיק זה, אין מקום לקבלת הבקשה של המבקשת להפעיל הליכי הוצאה לפועל לגבי יתרת המזונות מעבר לסכום שנקצב במקביל להליכי הפש"ר ובמיוחד שהפעלת הליכי הוצאה לפועל יכולה להכשיל את ההליך, עוד בטרם ניתנה לחייב אפשרות של ממש לעמוד בחובותיו בהליך כמו גם לרוקן מתוכן את ההחלטה לקציבת מזונות שניתנה בהתאם לסעיף 128 לפקודה. ממילא אין מקום לעיכוב ביצוע חלק זה בהחלטה נוכח מאזן הנוחות שאינו נוטה לטובת המבקשת גם לגבי חלק זה בהחלטה.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ו, 08 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.