פש"ר 17393-12-14

לפניי בקשת המבקשים ליתן להם להמשיך ולנהל את הערעור שהגישו על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א בת.א 20660-05-12 לביהמ"ש העליון (ע"א 7120/14) בעניין החייב מעצם היותו בהליך פש"ר. לחילופין, להורות על השהיית הליך הערעור עד להתבהרות תיק הפש"ר הקבוע לדיון בשנת 2016.

כעולה מהבקשה, ביום 17.8.2014 ניתן נגד החייב פס"ד ע"י ביהמ"ש המחוזי. המבקשים הגישו ערעור על פסה"ד לביהמ"ש העליון והתיק החל להתברר. החייב פתח בהליך פשיטת רגל וביום 24.2.2015 ניתן צו כינוס בעניינו.

המנהל המיוחד מתנגד לבקשה. לשיטתו, הסמכות לדון בתביעת החוב מסורה לו באופן בלעדי (ולאחר מכן ישנה זכות ערעור); הליך בביהמ"ש העליון לא ישנה מאומה מבחינת סמכותו להציץ מעבר לפרגוד; ניהול עניין על פני שתי ערכאות במקביל אינו יעיל ונכון יהיה למחוק את הערעור הן בשל צו הכינוס, שמטרתו לרכז את ההליכים המשפטיים נגד החייב תחת קורת גג משפטית אחת, והן בשל סיכויי הערעור שכן תהא התוצאה אשר תהא, הליך הפש"ר מעכב את הליכי הגבייה; נוכח היקף חובות החייב מול מצבת נכסיו, סביר יותר לטעמו לפעול במסגרת תיק הפש"ר בלבד ולא בערכאות אחרות.

החייב מצטרף לנימוקי המנהל המיוחד.

המבקשים הודפים את תגובת המנהל המיוחד. לטענתם, בין היתר, הגישו הוכחת חוב ולצד כך, ללא כל קשר, הגישו ערעור לביהמ"ש העליון עוד לפני הליכי הפש"ר שפתח החייב; סמכות המנהל המיוחד להציץ מעבר לפרגוד אינה מוחלטת וכפופה לכללים מהפסיקה; הערכאה הנכונה ביותר לבירור הערעור היא ביהמ"ש העליון.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורה אני כי יש להעתר לבקשה החלופית של המבקשים כמפורט בסעיף 10 כך שניתן היתר להמשך בירור הליך הערעור, אולם הבירור ידחה לאחר מועד הדיון הקבוע בתיק הפש"ר (ספטמבר 2016). לא מצאתי מקום להורות על המשך ההליכים כעת, שכן החייב הודיע שאין ביכולתו לממן ייצוג משפטי; אין לאפשר יצירת חובות חדשים לאחר מתן צו הכינוס, כך שאם יחויב החייב בהוצאות ברי כי לא יוכל לשאת בהן, ואין כל מקום להטילן על קופת הכינוס. מעבר לכך, הוגשה תביעת חוב למנהל המיוחד ויש לאפשר לו להשלים את בדיקתה, בכפוף לכל דין (ובכלל זה ההלכות לעניין בדיקת תביעת חוב המבוססת על פסק דין). גם משיקולים פרקטיים לא מצאתי בשלב זה מקום ליתן היתר לנהל הליכי ערעור במקביל, שכן לא ברור כלל מהם נכסי החייב ומהם אחוזי המיצוי הצפויים בתיק זה. איני סוברת שיש מקום לנהל הליך שהינו אקדמי בלבד.

עם זאת, צודקים המבקשים כי בשלב זה לא ידוע מהו גורל ההליך. יתכן וצו הכינוס יבוטל או אז יש מקום להמשך בירור הערעור; יתכן והמנהל המיוחד יתקבל בקשיים בבירור תביעת החוב ודווקא המלצתו תהא לקבל את הכרעת בית המשפט העליון; יתכן והחוב כלפי המבקשים יוחרג מסיבה זו או אחרת, וגם במקרה כזה יתכן ויהיה צורך להמשיך את בירור הערעור.

מכל הטעמים הללו הנני נעתרת לבקשה החלופית של המבקשים. בשלב זה הערעור לו ימחק אולם בירורו ימשך, ככל שהמבקשים יעמדו על כך, לאחר הדיון שיתקיים בעניינו של החייב.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ה, 14 יולי 2015, בהעדר הצדדים.