פש"ר 12125-08-13 לויאשוילי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפני בקשת כונס הנכסים למתן הוראות.

העובדות

1. ביום 20.4.15 נרשמו זכויות בנכס המצוי בכינוס נכסים, לשם מימוש משכנתא של החייבים לויאשוילי שלום ופניה, בגוש 5803, חלקה 28, תת חלקה 38, ברח' צה"ל 3/14 ברמלה (להלן: "הנכס"), על שם הרוכשים ה"ה חן וחלילי.

    

2. ביום 30.4.15 הודיע כונס הנכסים, עו"ד גולדפרב, כי מבדיקה בדפי חשבון הכינוס המתנהל בבנק ירושלים בע"מ, עולה כי נכון ליום 27.4.15 החשבון מצוי ביתרת זכות על סך של 165,521.51 ₪. לפיכך ביקש עו"ד גולדפרב את הוראות בית המשפט באשר לאופן חלוקת יתרת הכספים המצויים בחשבון הכינוס. בבקשתו זו הוסיף עו"ד גולדפרב כי הוא סבור שיש להורות על העברת היתרה לידי הכונס הרשמי, אך ממכתב שהתקבל במשרדו של כונס הנכסים מחודש פברואר 2015, מטעם עו"ד בז'ה, ב"כ בנק המזרחי טפחות בע"מ, הוא נתבקש לציין במסגרת בקשה זו כי עמדת בנק המזרחי היא כי לטובת בנק המזרחי נרשם עיקול על זכויות החייבים בנכס. בנק המזרחי הוא הנושה שלדרישתו ובעקבות פעולותיו מומש הנכס ולפיכך, יש לבחון בהקשר זה את תחולת סעיף 76 א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), באשר לזקיפת התשלומים במועד החלוקה.

    

3. ביום 3.5.15 הגיש המנהל המיוחד תגובתו לבקשה. בתגובתו טען הלה כי שאלת העברת הכספים על ידי כונס הנכסים כבר הוכרעה ובית המשפט הורה על העברת הכספים האמורים לכנ"ר, על מנת שיחולקו בחלקים שווים בין התיקים. בכל הנוגע לטענות שהעלה בנק מזרחי טען המנהל המיוחד כי עמדתו שגויה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות הפקודה. לבנק מזרחי אין עדיפות בכספים ביחס לנושים האחרים, בין אם יזם את ההליך ובין אם לאו והעובדה שהוא אוחז בעיקול על הנכס אין לה רלוונטיות כיוון שכל העיקולים בטלים כלפי הנאמן והכספים שייכים לקופת הפש"ר. לעמדה זו הצטרף גם הכונס הרשמי.

    

4. ביום 13.5.15 הגישו החייבים בקשה לקביעת מועד דיון בבקשת החייבים למתן צווי הפטר וכן ביקשו כי הסכום של 233,283.46 ₪ או הסכום המצוי בידי כונס הנכסים, כפי שייקבע בית המשפט יועבר לקופת הכינוס או למנהל המיוחד.

    

5. ביום 7.6.15 הוגשה תגובתו של בנק המזרחי. בתגובתו טען בנק המזרחי, כי ללא פעולתו, לא היו בשלב זה וייתכן שגם בעתיד, כספים כלשהם לחלוקה, שכן בנק המזרחי הוא הסיבה והגורם היחיד למימוש הדירה ומן הצדק שפעולותיו אלה יזכו לתגמול ראוי, כפי שהוא זכאי על פי חוק. מדובר בתיק מימוש שנפתח בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו זמן רב טרם שפתחו החייבים בהליכי הפש"ר. הליכי מכר הנכס התנהלו ועדיין מתנהלים תחת המטריה המשפטית של חוק ההוצאה לפועל, בפיקוח של בית המשפט של פש"ר לנוכח הליכי הפש"ר בהם נקטו החייבים. הפיקוח הוא זהיר ומידתי ומטרתו למנוע פגיעה יתרה באינטרסים של החייב והנושים הבלתי מבוטחים או ניצול לרעה של כוח הנושה המובטח ונשייתו. פיקוח אין פירושו זכות להתערבות אקטיבית מצד בעל התפקיד שהתמנה בהליכי חדלות הפירעון בהליכי המימוש שנוקט הנושה המובטח (ע"א 8044/13 לוי נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ [13.2.14] (להלן: "פרשת לוי")). כלל הליכי המכר בוצעו בהתאם לחוק, לרבות חישוב שכר טרחת כונס הנכסים ואין בסיס לטענה כי כספים שהתקבלו במסגרת הליך מכר שבוצע בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, לא יחולקו בהתאם להוראות אותו החוק וממילא לא הביא המנהל המיוחד כל תימוכין או בסיס משפטי לטענותיו ולא בכדי. שעה שהליך המכר בוצע רובו ככולו במסגרת לשכת ההוצאה לפועל ולפי הוראות חוק ההוצאה לפועל, מן הדין כי כספי תמורת המכר יחולקו אף בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, במיוחד נוכח הנסיבות בענייננו, כאשר אי ביצוע האמור, יפגע פגיעה חמורה בנושה שבזכותו בלבד, קיימים כספים כלשהם לחלוקה. לפי סעיף 76(א) לחוק ההוצאה לפועל, די בנקיטת הליך שבעקבותיו נתקבלו כספים כדי להעניק לנושה רגיל קדימות על פני נושה רגיל אחר שלא נקט הליך. אמנם, תיק המימוש נפתח על ידי בנק ירושלים בע"מ ולא בעקבות העיקול שהוטל על ידי צד ג', בנק מזרחי טפחות בע"מ, אך אין לכך משמעות כלשהיא באשר לקדימות שעצם הטלת עיקול על הנכס מקנה לצד ג' אל מול נושים אחרים שלא נקטו הליך כהגדרתו בסעיף. מנסח הטאבו (נספח ב' לתגובה), וכן מתדפיס מאתר מערכת "כלים שלובים" של רשות האכיפה והגביה עולה, כי תיק ההוצל"פ שבמסגרתו הוטל העיקול נפתח על ידי בנק המזרחי כנגד החייבים. בנק המזרחי גם היה הגורם שדחף במשך שנים למימוש הנכס ובסופו של יום היה הסיבה למימושו בפועל מאחר שעמד על הליכי המימוש. לנוכח האמור, התבקש בית המשפט להורות כי מיתרת כספי המכר, יסולק תחילה החוב לבנק המזרחי ורק לאחר מכן תועבר יתרת הכספים, ככל שתיוותר לידי הכונס הרשמי.