פש"ר 11862-05-10 מלצר נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח',פר"ק 56133-03-15 בצלאל ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בפני בקשה למתן הוראות בה עותרת המבקשת, אשת החייב, להתיר לה להגיש תביעה כספית נגד הנאמנים על דרך הוספתם לתובענה שהוגשה על ידה כנגד כונס הנכסים הרשמי, המתנהלת במסגרת ת.א (שלום ת"א) 16525-07-15.

הבקשה מתמקדת באירוע שארע ביום 2.6.15, עת הגיעו הנאמנים בליווי חוקרות מטעם כונס הנכסים הרשמי לביתו של החייב, כאשר לטענת המבקשת, כניסתם לנכס הייתה ללא רשות ובגדר הסגת גבול.

הנאמנים בתגובות מטעמם, דחו את טענות המבקשת.

לטענתם, אישור להגשת תביעה נגד בעל תפקיד יינתן רק לאחר שהונחה תשתית ראייתית, לכאורה, לחובת בעל התפקיד, ובכך כשלה המבקשת.

הנאמנים פעלו מכוח הסמכויות המוקנות להם על פי הפקודה ומכוח חובתם לבצע חקירות אודות החייב, במיוחד כאשר עסקינן בחייב שמסרב להמציא מידע ומסמכים, אינו מגיש דו"חות חודשיים ואינו עומד בצו התשלומים.

המבקשת אף לא הצביעה על נזק ממוני שנגרם לה מביקור צוות החקירה בחצר ביתו (השכור) של החייב, וממילא לא ביססה את תביעתה בעילת הסגת גבול במקרקעין על פי סעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

לגופם של דברים טוענים הנאמנים כי החייב נתן הסכמתו לכניסתם לחצר ביתו.

הכנ"ר בתגובה מפורטת מטעמו תומך בעמדת הנאמנים, והוסיף כי בקשה שהוגשה על ידי החייב שגוללה מסכת עובדתית זהה לבקשה שבפני, נדחתה (בקשה 38), והדבר מהווה מעשה בי-דין גם לגבי אשת החייב.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות, מהטעמים הבאים:

• נקודת המוצא הינה כי הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד והיתר להגיש נגדו תביעה, היא צעד חריג המחייב נקיטת זהירות רבה בטרם הפעלתו. על המבקש להניח תשתית ראייתית לכאורית ועל בית המשפט להשתכנע כי אין המדובר בתביעת סרק וכי אין לשלול כי התובעים יצליחו להוכיח פעולה בזדון, רשלנות או חריגה מסמכות (ראה למשל, רע"א 9227/12 עו"ד שי גרנות, כונס נכסים נ' שפייזר רות (27.8.13)).