בקשת חייב לשחרר לידיו פיצויים בגין נזקי גוף בשל תאונת דרכים שעבר
ביום 18.5.17 ניתן צו כינוס כנגד החייב והושת עליו תשלום חודש ע"ס 900 ₪ החל מחודש 7/17.
בגין תאונת דרכים שעבר החייב, הגיע החייב להסכם פשרה עם חברת הביטוח 'מגדל' ביום 8.6.17 על תשלום פיצויים גלובאליים בסך 45,000 ₪, על כן מבקש החייב לשחרר את הכספים לידיו בהתאם לסעיף 21 לפקודת הנזיקין ובהתאם להלכ' ידידיה (ע"א 38/68 הנאמן בפשיטת רגל של ידידיה ראובן (יוסף עברון, עורך דין) נ' ידידיה ראובן וכונס הנכסים הרשמי) שקבעה שאכן פיצויים בגין נזק גוף אינם מוקנים לקופת הפש"ר אלא הינם זכות אישית של החייב והינו זכאי לקבלם.
יובהר כבר עתה, כי הסכם הפשרה בין החייב לחב' הביטוח (כפי שצורף לבקשת החייב) איננו מפרק את הסכום לרכיבי נזק שונים ואיננו מפרט בגין אלו רכיבים ניתן הפיצוי, האם הינו בגין כאב וסבל, בגין הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות וכדו'; כדרכם של הסכמי פשרה מסוג זה, בפרט הסכמי פשרה טרם ננקט הליך משפטי, שהינם כלליים ושבלוניים ובמכוון אינם מגדירים רכיבי נזק אלא אדרבא, הפיצוי מוגדר במכוון כגלובאלי, שאינו מפריד ואינו מבחין בין רכיבי הנזק השונים, ואכן כך מוגדרים הפיצויים גם בהסכם הפשרה השבלוני דנן: "ידוע לי כי הסכום כולל פיצוי מלא עבור כל הנזקים שנגרמו לי ויגרמו לי כתוצאה מהתאונה, לרבות כל ההוצאות הרפואיות ו/או הפרא-רפואיות ו/או עלויות..."
רבות דובר על הלכ' ידידיה הנ"ל ורבים וטובים כבר השמיעו ביקורת נוקבת על תוצאותיה הלא מאוזנות של הלכ' ידידיה וקראו לשנות את אותה הלכה המדירה למעשה את הנושים מכספי הפיצויים באופן כללי מבלי להבחין בין רכיב כאב וסבל (שאך הגיוני שיינתן לחייב ולא לנושים שכן מדובר בפיצוי אישי המוקנה לחייב) לבין רכיבים אחרים כמו הפסדי השתכרות (לעבר ולעתיד) – כספים אשר למעשה באים במקום הכנסות אבודות לחייב, אשר אילו היה מקבלם כהכנסות רגילות היו הנושים משתכרים מכך, בין טרם הליך הכינוס (באמצעות הליכי גבייה בהוצל"פ) ובין במסגרת הליך הכינוס (באמצעות צו התשלומים שהיה נקצב בהתאם). בעניין זה ראה למשל פש"ר 334-11-10 מיכאלוב נ' נוימן, ועוד.
אף אני מצטרף לקריאה כי הגיעה העת לבחון מחדש את הלכ' ידידיה, ונכון וראוי לטעמי לעשות את ההבחנה ולנסות ולבודד לפחות את רכיב הפסד ההשתכרות באופן שיוקנה לקופת הפש"ר, שכן מדובר למעשה באותם כספים, שלו החייב היה מקבלם כהכנסה רגילה אלמלא התאונה, לא הייתה מחלוקת שהנושים היו נהנים מסכום זה (כאמור בין טרם הליך הפש"ר ובין במסגרתו), ואין כל סיבה כי אותם כספים המתקבלים כעת ב"אותה גברת רק בשינוי כותרת" יוקנו במלואם לחייב מבלי שהנושים ייהנו מכך; זאת ועוד: הלא בתקופה בה טרם פוצה החייב בגין הפסדי השתכרותו, הנושים למעשה מימנו את החייב - אם באמצעות יכולת גבייה מופחתת בהליכי הוצל"פ (טרם הליך הפש"ר) ואם באמצעות צו תשלומים מופחת לנוכח הכנסותיו הפחותות (במסגרת הליך הפש"ר) - מדוע איפוא כעת, כשהחייב סוף סוף מקבל את הפיצוי בגין אותם "הכנסות אבודות", לא ייהנו מכך הנושים, אשר כאמור מימנו הם את החייב בתקופה שטרם קיבל את אותם "הכנסות אבודות"?
ברם למרות ההיגיון השזור באמור לעיל, ואך טבעי הוא שכך ייעשה וכך ייפסק, שני קשיים עומדים לפתחינו:
ראשית, הלכ' ידידיה עדיין לא שונתה, וככזו הינה שרירה וקיימת ומחייבת;
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.