פרשנות הסכם שכר טרחה בגין ייצוג בהליכי הוצאה לפועל

לפניי תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין.

כללי

1.      1.      התובעים צבי שילה ואילן שפירא עורכי דין במקצועם המנהלים במשותף משרד עורכי דין (להלן: "התובעים").

2.      2.      הנתבעת חברת "רמות ארזים חברה לבניין והשקעות בע"מ", היא חברה פרטית שעיקר עיסוקה בתחום הבניה (להלן: "הנתבעת").

3.      3.      ביום 24/05/99 הגיש 'בנק לאומי לישראל' (להלן: "הבנק") בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, בקשה לביצוע שטר משכון לפקודתו בסך 2,993,598 ש"ח למינוי כונס נכסים למימוש בית מגורים המשועבד בשטר המשכון. לטענת הבנק חובה של הנתבעת נוצר בשל אי פרעון הלוואות וחריגה ממסגרת האשראי המאושר (להלן "הבקשה", "תיק ההוצאה לפועל" ו"הבית" בהתאמה).

4.      4.      בנוסף ביקש הבנק לחייב את הנתבעת בתשלום אגרת הוצאה לפועל בסך 29,948 ש"ח ושכר טרחת עו"ד ומע"מ בסך 105,075 ש"ח. כך שנכון ליום 24/05/99 סך החוב עמד על 3,128,621 ש"ח (להלן: "החוב").

5.      5.      בחודש ינואר 2000 פנה מנהל הנתבעת, מר עמוס פלוריאן (להלן "עמוס") לתובעים וביקשה לייצגה בהליכי ההוצאה לפועל. הנתבעת ביקשה מהתובעים כי יפעלו לביטול הליכי מימוש הבית ולהקטנת את החוב.

6.      התובעים הסכימו לייצג את הנתבעת וביום 25/01/00 חתמו על הסכם שכר טרחה לפיו יקבלו התובעים עבור יצוג הנתבעת בתיק ההוצאה לפועל, 6,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ, וסכום נוסף המשלים לסך השווה לשנים עשר אחוזים מההפרש שבין גובה התביעה המקורית בתיק ההוצאה לפועל לסכום שיפסק לזכות הבנק לאחר הדיון בטענת פרעתי, אך לא פחות מ 6,000 דולר. (להלן: "הסכם שכ"ט").

7.      ביום 31/01/00 הגישו התובעים להוצאה לפועל בקשה ב'טענת פרעתי' ובקשה לעיכוב הליכי מכירת הבית, התובעים טענו כי השתת ריבית חריגה בהליכי המימוש מנוגדת לקבוע בשטר המשכון, ולפיכך גובה החוב הנטען אינו נכון, התובעים ביקשו לעכב את ההליכים למכירת הבית עד למתן החלטה בטענת פרעתי.

8.      במהלך הדיון בתיק ההוצאה לפועל הפקידה הנתבעת בחשבון הבנק 2.5 מיליון ש"ח בשני תשלומים; חצי מיליון הופקדו ביום 18/04/00 ושני מיליון הופקדו ביום 04/08/00. (להלן: "ההפקדות").

9.      9.      החזית הורחבה בתיק ההוצאה לפועל בשל סירוב הבנק להכיר בהפקדות כהפקדות לחוב בהוצאה לפועל; הבנק טען כי יש לשייך את ההפקדות לחוב כללי, ואילו הנתבעת באמצעות התובעים טענה כי יש לייחס את ההפקדות לחיוב בהוצאה לפועל. 

10. 10. ביום 31/10/01 דחה ראש ההוצאה את 'טענת פרעתי';  וקבע שהבנק היה רשאי לזקוף את ההפקדות לכיסוי הריבית החריגה, וכי ניתן לגבות בבקשה לביצוע משכון ריבית חריגה.

11. 11. בעקבות דחיית טענת פרעתי סוכם בין הצדדים שהתובעים ייצגו את הנתבעת בערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, תמורת תשלום שכר טרחה נוסף בסך 2,000 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ.

12. 12. ביום 4/8/02 התקבל הערעור במלואו (להלן: "הערעור"), ע"י כב' השופט צמח אשר קבע שההסדר לגבי גובה הריבית הקבוע בשטר המשכון הוא המחייב בהליכי מימוש המשכון הנעשים לפי שטר המשכון - כמו כן קבע כב' השופט כדלקמן;

"וכיוון שהבנק אינו רשאי בהליכי מימוש המשכון לגבות ריבית חריגה, אין צורך להכריע בשאלה אם ההפקדות הכספיות שהפקידה רמות ארזים בחשבון הבנק אחרי פתיחת תיק ההוצאה לפועל כוונו לפירעון הסכום הנוגע לריבית חריגה"

13. 13. ביום 30/09/02 בעקבות קבלת הערעור הגישו התובעים בתיק ההוצאה לפועל בקשה להקטנת סכומים. כב' ראש ההוצאה לפועל קבע בהחלטתו מיום 08/10/02 כי הצדדים יגישו עמדתם לעניין גובה החוב.

14. 14. ביום 30/12/02 הגיש הבנק תחשיב מעודכן לראש ההוצאה לפועל לפיו הוקטן סכום החוב לסכום השווה ל 1,291,422.14 ש"ח (ת/3) בהתאם הורה ראש ההוצאה לפועל על עדכון סכום החוב והעמדתו בסכום הנקוב בתחשיב הבנק. כך שהנתבעת זוכתה בסכום של 1,958,013.14 ש"ח (ת/1).

טענות הצדדים

טענות התובעים