פרשנות הסכם פשרה ונוהלי בנק בקשר לעמלות

א.         מהות הבקשה

המבקשת הינה חברה לעבודות בנין העוסקת בביצוע פרויקטים בין היתר בעבור משרד הבטחון וגופים ממשלתיים נוספים.

עפ"י האמור בבקשה ובכתב התביעה עד לחודש ינואר 2003 הבנק המשיב לא זיכה את לקוחותיו, וביניהם את המבקשת, בעמלה יחסית ששולמה על ידה לצורך הוצאת ערבות בנקאית מקורית, כשהערבות הבנקאית המקורית הוקטנה עוד לפני מועד פקיעתה.

אין בתובענה ובבקשה משום טענה כלפי גובה העמלה שהמשיב גובה, כמו שגם אין כל טענה כנגד גביית העמלה שנה מראש; אבל, לעמדת המבקשת  לא ייתכן שלא יוחזר תשלום אשר נגבה בעבור שירות, ושירות כזה לא ניתן בפועל, מאחר והערבות הוקטנה.

במהלך שנת 2003 הוכנס תיקון במערכת המחשוב של הבנק, כך שכיום זיכוי מעין זה נעשה באופן ממוחשב לחשבון הבנק מיד עם הקטנת הערבות.

המבקשת גורסת כי היה צורך לעשות זיכוי כאמור מלכתחילה.

משהדבר לא נעשה, לטענתה, הופר ההסכם שבין הצדדים, שהינו חוזה אחיד, ויש בכך משום קיפוח והטעיה של הלקוחות אשר היו זכאים לזיכוי שלא שולם להם בפועל.

מכאן התובענה והבקשה.

ב.         עובדות רלבנטיות

אקדמת מילין

הבקשה הוגשה מלכתחילה מכח הוראות הסעיף 16 ב' לחוק הבנקאות ( שירות ללקוח) התשמ"א - 1981 ומכח הוראת סעיף 35 ב' לחוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981.

בין לבין, נכנס לתוקף חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006 (להלן:"החוק החדש" או "החוק")

לפי סעיף 45 לחוק הוא חל על הליכים תלויים ועומדים.

התחולה היא מיידית, ולטעמי אין צורך לתקן את כתבי בית הדין, אלא יש להתייחס לטענות העובדתיות המופיעות בהם ואשר הוכחו במשפט,  בשינויים המחויבים. ולהסיק מהן את המסקנות המשפטיות הרלבנטיות, אפילו אלה לא נכתבו מפורשות בבש"א. (ר' ע"א 4866/00 מדינת ישראל נ' חתמי לוידס, פ"ד נו(4), 433, 441; לעמדה שונה ר' ת.א. (ת"א) 1422/03 גרשוני נ' לאומי קארד ואח').

בד בבד אין הדבר רלבנטי במלואו לענייננו, מאחר ובסיכומים הסתמכה המבקשת רק על חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ואילו מחוק הגנת הצרכן, נסוגה כבר בשלב קדם המשפט, באשר הוא מחריג במפורש בסעיף 39 לו את תחולתו מבנקים.

פירוט עובדות רלבנטיות

בבקשת האישור ובתצהיר התומך בה נזכרת ערבות אחת עליה מבוססת התביעה האישית. (ר' נספח א').

זו ערבות שהוצאה ביום 23.9.1999 ע"ס 193,710 לשנה, וביום 15.8.2000 הוקטנה לסכום של 87,061 ש"ח. (ר' נספח ב' לתצהיר נווה). עפ"י האמור בכתב ערבות זו, היא פקעה בתום שנה אחת.

במסגרת הסיכומים התייחסה המבקשת גם לערבות שבוטלה ופקעה כליל ולא רק הוקטנה (סעיף 2 שם) ברם ערבות זו אינה חלק מפרשת התביעה.

ביום 30.10.2001 הגיש הבנק כתב תביעה בסד"מ בתיק 4062/01 של בית משפט השלום בהרצליה נגד המבקשת. (ר' נספח א' לתגובה).