פרשי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול אסור מינהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לסעיף 57 ב לפקודת התעבורה.

הצדדים אינם חלוקים על כך כי ביום 1.1.11 בעקבות שימוע בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב החליט קצין המשטרה המפקח עמי הררי מיחידת ימת"א שרון על השבתה מינהלית של רכב המבקשת למשך שלושים יום בגין עבירה של נהיגה בפסילה אותה בצע בן זוגה של המבקשת.

ב"כ המבקשת מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה. אשר על כן, לא אדרש עוד לנושא הראיות לכאורה.

על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו".

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי סעיף 57 ב (ג)

"בית משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

אין מחלוקת כי המבקשת לא ביקשה לוודא קיומו של רישיון נהיגה בטרם מסרה את מפתחות הרכב לידי בן זוגה וברור שההתרחשות איננה עומדת בקריטריונים לביטול הודעת איסור השימוש על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה.

שקלתי היטב את טיעוני ב"כ המבקשת בעיקר את הנימוקים ההומניים בטיעוניה לעניין מקום מגוריה המבודד של המבקשת ועובדת המבקשת גרושה ואם לשני ילדים.

לעניין זה אציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להלחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

הפגיעה במבקשת בהקשר זה מוגבלת לשלושים יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה, מקום בו לא נעשה דבר על ידי המבקשת כדי למנוע ביצועה.

עוד אציין, כי כיוון שהנהג בפועל הוא בן זוגה של המבקשת, הרי בהחלט יתכן שבמצב זה, השבת הרכב לידי המבקשת משמעותה השבת הרכב לקרבתו של עובר העבירה עצמו ובכך בבחינת שימת מכשול בפני מי שעלול להיכשל בו.

לאור האמור, מצאתי את החלטת הקצין סבירה, אשר על כן הבקשה לביטול איסור שימוש נדחית.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"א, 10 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: