גזר דין (נאשם 1)
הנאשם הורשע על פי הודאתו ב-7 עבירות של קבלת דבר במרמה, 7 עבירות של גניבה מרכב, 6 עבירות של פריצה לרכב, 5 עבירות גניבה, 4 עבירות זיוף, 4 עבירות של שימוש במסמך מזויף, 4 עבירות של התחזות לאחר, שתי עבירות של התפרצות לדירה, שתי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של התחזות כעובד ציבור, הסגת גבול, החזקת נשק, ניסיון קבלת דבר במרמה, החזקת נכס חשוד כגנוב, החזקת סם לצריכה עצמית ושתי עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, הכל במסגרת 11 אישומים שונים, כשרוב העבירות נעברו במהלך שנת 2009, ומיעוטן בשנת 2008.
לעניין חומרת העבירות, מעבר לריבוין והתפרסותן על פני תקופה משמעותית, אתייחס במיוחד לאישומים 2 ו-9 בהם הורשע הנאשם בעבירות של גניבה והתפרצות, תוך פגיעה ביחסי אמון שכן המדובר בבתים בהם עבד הנאשם קודם לכן, וכן לאישומים 6 ו-8 שהם האישומים החמורים ביותר לטעמי, בהם הנאשם, תוך התחזות לבעל סמכות, עצר נוסעות תמימות ברכב, ובהמשך לכך גנב את רכושן.
לחובת הנאשם עבר פלילי משמעותי ביותר מאז היותו בן 16 בעבירות רכוש, מוסר, אלימות וסמים, והוא אף נשא עונש מאסר לפני כ-8 שנים.
לנאשם ניתנו במסגרת פסקי דין קודמים הזדמנויות לא מעט, לרבות הארכה חוזרת ונשנית של מאסרים מותנים. גם בתיק שבפני ניתנה לנאשם הזדמנות פז עת שוחרר לקהילה טיפולית, בתנאיה לא עמד, עזבה, ונעצר מחדש.
ביחד עם הנאשם נדון נאשם אחר שדינו נגזר ל-8 שנות מאסר בפועל וכן הפעלה במצטבר של 8 חודשי מאסר על תנאי. בניגוד לדברי הסנגור, בוודאי שיש בגזר דינו של הנאשם האחר כדי לשמש סמן והנחייה לגזר דינו של נאשם זה בשינויים המחויבים.
הנאשם האחר הורשע במספר רב יותר של אישומים (16 במקום 14) וזאת מעבר ל-4 פ.א. נוספים שצירף. עברו מכביד בהרבה מעברו של הנאשם, והרכיב המרכזי המבחין בין שני הנאשים הוא שלמרבה הצער, בעניינו של הנאשם האחר לימד עברו וכלל נסיבותיו כי אפשרות השיקום קלושה וכי אין מנוס אלא לתת את הבכורה ואת עיקר המשקל להרחקת אותו נאשם מהציבור, ולא כך בעניינו של נאשם זה.
מצד שני, אמנם שני הנאשמים הודו וחסכו זמן שיפוטי רב, אולם קיים שוני מהותי בין שניהם, הנעוץ בכך שהנאשם האחר לקח את מלוא האחריות על מעשיו בעוד שהנאשם שבפני, בעצם, לא נוטל אחריות על רובן של העבירות. עלה בבירור הן מדברו האחרון ולא פחות מכך מדברי אשתו ואחיו כי הוא נוטה להשליך את רובן קורותיו על נסיבות חייו, על גורמים אחרים ועל הנאשם האחר.
לאחר שלקחתי בחשבון את כלל האמור לעיל ואת טיעוני הצדדים, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א.מאסר לתקופה של 54 חודשים, החל מיום מעצרו 17.3.2010 ובניכוי ימי המעצר מיום 9.7.09-3.11.09.
ב.מאסר למשך 10 חודשים, ואולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא באם תוך שנתיים יעבור עבירה בה הורשע מסוג פשע.
ג.מאסר למשך 5 חודשים, ואולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא באם תוך שנתיים יעבור עבירה בה הורשע מסוג עוון.
למען הסר ספק, פיצול המאסר המותנה נועד לאבחן בין עבירות התנאי ואין כוונתי כי הנאשם ישא בגין הפעלת המאסרים על תנאי, מאסר העולה על 10 חודשים.
ד.הנני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך 12 חודשים, מחציתם בפועל החל מיום שחרורו ומחציתם על תנאי, וזאת על תנאי, והתנאי הוא שמשך שנתיים מיום שחרורו לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים.
רשמתי בפני את הצהרת הנאשם כי ברשותו רישיון.
המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין משטרה.
לאור תקופת המאסר הארוכה לא מצאתי לנכון להשית על הנאשם קנס.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום א' אב תש"ע, 12/07/2010 במעמד הנוכחים.
מוקי לנדמן, שופט