פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' ה.

כתב האישום ורקע.

1.הנאשם הורשע על סמך הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, שהוצג לאחר שמיעה חלקית של הראיות, בעבירת סחיטה באיומים על פי סעיף 428 רישא לחוק העונשין.

על פי כתב האישום המתוקן, בוצעה העבירה כלפי מתלונן שהנו תושב הכפר טובא, כמו גם הנאשם עצמו, וזאת על רקע חוב בסך 5000 ₪, אשר בנו של אותו מתלונן היה חייב לבנו של הנאשם.

על פי כתב האישום - עובר ליום 10/9/15 פנה הנאשם, כאבי המשפחה, אל המתלונן, כאביו של החייב, וביקש להסדיר את החוב. בעקבות הפנייה, נפגש המתלונן ביום 10/9/15 עם הנאשם בביתו, והבטיח לגייס מיידית חלק מסכום החוב, אף הבטיח להעביר לנאשם את משכורתו על חשבון התשלום. המתלונן ביקש מהנאשם אורכה לתשלום יתרת החוב, אך הנאשם סירב ואיים על המתלונן כי אם לא ישולם מלוא החוב לאלתר, אזי ישבית את רכב ההסעות שבבעלות המתלונן ובני משפחתו, כך שאותו רכב לא יעבוד למחרת היום.

בהמשך לכך, באותו יום בסמוך לשעה 23.30, התקשר הנאשם למתלונן ודרש את מלוא סכום החוב, ואולם המתלונן השיב כי עלה בידו לגייס רק כמחצית מסכום החוב. הנאשם איים בתגובה על המתלונן כי לא צריך את הכסף, וכי הוא יודע מה לעשות.

בשעות הלילה שבין 10/9/15 ל11/9/15, בסמוך לשעה 03.00 הגיע הנאשם לביתו של המתלונן ברכבו מסוג מזדה 49-121-59 וניפץ שמשותיהם של שלושה כלי רכב השייכים למתלונן ולמשפחתו, ואשר חנו ליד בית המתלונן.

2.הסדר הטיעון, אשר כלל את תיקונו של כתב האישום למתכונתו שלעיל, הודע ביום 13/12/16, לאחר שכאמור, עדי התביעה העידו. הנאשם הודה והורשע, וסוכם כי טרם הטיעונים לעונש, שיישמעו באופן "פתוח", יוגש לגבי הנאשם תסקיר של שרות המבחן.

תסקיר שרות המבחן.

3.תסקיר שרות המבחן סקר לעומק את נסיבותיו של הנאשם, בן 44, נשוי ואב לחמישה ילדים רווקים המגוררים עמו. בנו הבכור התגייס לצה"ל לאחרונה. הנאשם גדל בתנאי מצוקה כלכלית, והוא סובל מבעיות פסיכיאטריות ומתפרנס מקצבת נכות נפשית ומעבודות מזדמנות. בעברו הקרוב של הנאשם אשפוזים בבית חולים לחולי נפש, והוא אובחן כלוקה בתסמונות חרדה ודכאון. דווח כי הנאשם נוטל דרך קבע תרופות פסיכיאטריות, ואולם איננו מתמיד בטיפול פסיכיאטרי תומך.

הנאשם מסר כי בעברו נהג לשתות אלכוהול, והוא אף הורשע בנהיגה בשכרות, ואולם טען כי איננו שותה עוד מזה שנים.

הנאשם קיבל אחריות על העבירה בה הורשע, ומסר כי פעל כפי שפעל על רקע מה שחווה כזלזול מצד המתלונן, אשר לא נענה לפניותיו החוזרות ונשנות לשלם לבנו את החוב בגין שכר עבודה.

הנאשם מסר כי פעל באימפולסיביות והביע צער על התנהגותו ואכזבה מכך שהסתבך שוב בפלילים, לאחר שנים של הימנעות מביצוע עבירות. יחד עם זאת התייחס הנאשם במינימליזציה לעבירת הסחיטה שביצע, טען כי לא התכוון לפגוע באיש למרות שאיים בכך, ואף הביע נכונות לפצות את המתלונן בגין הנזק לכלי הרכב ששמשותיהם נופצו.

הנאשם מסר כי יחסיו עם המתלונן טובים כעת.

שרות המבחן העריך כי הנאשם נוטה להתנהגות אימפולסיבית במצבי לחץ, וכי פעל מתוך תחושה שהוא מאכזב בתפקודו כראש המשפחה. הודגש הצורך של הנאשם בטיפול והשגחה פסיכיאטריים, ונאמר כי אם יפסיק את הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי, מה שעלול להתרחש, אזי יגבר הסיכון להישנות התנהגות פורצת חוק. נבדקה האפשרות לשלב את הנאשם במסגרת טיפולית, ואולם שרות המבחן התרשם כי הנאשם "מוצף" רגשית, ומבטא תחושות קורבניות כרקע להתנהלותו, ואף לא רואה בעצמו צרכים טיפוליים. שרות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית, משמצא כי הנאשם אינו מצליח בשלב זה של חייו לגייס כוחות נפשיים לשיח מעמיק.

על אף היעדרה של המלצה טיפולית, התרשם שרות המבחן כי שליחתו של הנאשם לכלא עלולה להשליך על מצבו הרגשי, ולכן הומלץ להסתפק לגבי הנאשם בעונש של עבודות שרות, מאסר מותנה ופיצוי.