הכרעת דין
העובדות אליבא דכתב האישום
לנאשם מיוחסות שתי עבירות: החזקת נשק, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל. ב-25.01.11 הגיעו השוטרים ישראל מעתוק ולביא גדסי לביתו של הנאשם ברחוב החלוץ 12 בלוד. באותה עת החזיק הנאשם על גופו אקדח מסוג CZ 0092018 שמספרו 5696 P. האקדח היה דרוך עם קליע בקנה ובתוכו מחסנית טעונה ב-14 כדורי 9 מ"מ תואמים.
מיד עם הגיעם של השוטרים לבית הבחין בהם הנאשם, שעמד בחזית הבית, והחל להימלט בריצה. השוטרים דלקו אחר הנאשם, תוך שהשוטר מעתוק קורא לנאשם "עצור משטרה". הנאשם התעלם מקריאת השוטר והמשיך במנוסתו. במהלך המרדף, הגיע הנאשם למגרש ספורט. הנאשם הוציא את האקדח שהחזיק מתחת לבגדיו, השליך אותו לגג אסבסט של בנין סמוך לצדו השמאלי של המגרש ונמלט בריצה מהמקום.
הנאשם נעצר כשבוע לאחר האירוע הנ"ל, ב-01.02.11. מטעם המאשימה העידו השוטרים לירון קירי, ישראל מעתוק, לביא גדסי, עמית דניאל, אורן טליאס וירון כהן. הן בחקירתו במשטרה והן בבית המשפט הנאשם כפר במיוחס לו, וטען שהחשוד שאחריו רדפו במשטרה אינו הוא וכי מדובר בטעות זיהוי. מטעם הנאשם העידו חבר וקרוב משפחה המתגוררים באותה כתובת, מוסא ריפי ובילאל חסונה, אשר היו נוכחים במקום בעת הגעת השוטרים. לתיק בית המשפט הוגשו מסמכים שונים שאתייחס אליהם בהרחבה בהמשך.
האירוע ב-25.01.11 ברחוב החלוץ 12 בלוד: זיהוי, מרדף ובריחת חשוד
העד המרכזי מטעם המאשימה היה השוטר ישראל מעתוק, שהכין דו"ח פעולה ב-25.01.11 שעה 18:45 אודות אירועי אותו יום (ת/6). לפי דו"ח הפעולה נתבקש, יחד עם שוטרים נוספים, ע"י קצין המודיעין בתחנת לוד להגיע לביתו של אדם הנקרא "עבד חסונה" ברחוב החלוץ 12 בלוד מאחר ויש חשד שהינו נושא אקדח. כאשר הגיע למקום ראה שלושה חשודים עומדים ליד שער. אחד מהם ברח והוא רדף אחריו. החשוד הבורח נראה שחום, מעט מזוקן ובעל מבנה גוף מלא. החשוד הבורח נכנס לסמטה חשוכה ומשם אל תוך מגרש ספורט. בתוך המגרש, בעוד השוטר מעתוק בעקבותיו, החשוד הוציא "דבר מה" מתחת לבגדיו וזרק אותו מעבר לגדר שמקיפה את המגרש. החשוד נמלט מהמקום ולא נתפס. מיד לאחר זריקת אותו "דבר מה" נשמעה חבטה על גג של אחד הבתים שמעבר לגדר. לאחר מכן, הוא כיוון את השוטר לירון קירי למקור החבטה ולירון קירי עלה לגג.
בעדותו בבית המשפט, השוטר מעתוק הסביר שכאשר היה במשמרת בתחנת לוד קצין המודיעין מסר לו את המידע שיש חשוד בשם "עבד חסונה" בכתובת הנ"ל שיש לעוצרו. זמן ההתארגנות שעמד לרשותו היה קצר ולא בוצע תדריך מפורט לפני היציאה לפעילות. השוטרים נכנסו לרכבים ונסעו לכיוון כתובתו של החשוד (פרוט' עמ' 13 ש' 20-29, עמ' 16 ש' 11-13). בטרם יציאתו לכתובת האמורה לא הראו לו בתחנה את תמונתו של "עבד חסונה" (פרוט' עמ' 23 ש' 6-9, ראו בעניין זה גם מזכרו של השוטר ירון כהן מיום 09.02.11, מסומן ת/17). משנשאל לאיזה בית מתוך כלל הבתים שברחוב החלוץ 12 בלוד היה אמור להגיע, ענה "לא זוכר" (פרוט' עמ' 22 ש' 15-17). בהגיעו למקום ראה שבחניה שממול הבתים יש תאורת רחוב ותאורה של הבתים עצמם, היה חושך, זה לא היה אור יום אבל החניה הייתה מוארת וניתן לזהות (פרוט' עמ' 14 ש' 10-15, עמ' 19 ש' 27-30). המרחק בינו לבין החשוד שברח היה כ- 8 עד 10 מטר (פרוט' עמ' 19 ש' 31-32). אין באפשרותו לתאר את שני הבחורים שעמדו ליד החשוד הבורח (פרוט' עמ' 19 ש' 16-18). את החשוד הבורח ראה במשך שניות ספורות, בטרם החל החשוד במנוסה מהמקום אך טען כי היה בכך די כדי לזהותו (פרוט' עמ' 20 ש' 1-2, עמ' 17 ש' 27-32). בתוך המגרש, החשוד הסתובב לעברו, וראה את פניו בשנית, ולטענתו את עובדה זו לא ציין בדו"ח הפעולה (ת/6) וגם לא בהודעה שנגבתה ממנו במשטרה (ת/7) מחמת שכחה (פרוט' עמ' 18 ש' 21-30).
לתיק בית המשפט הוגשו תמונות של רחוב החלוץ 12 (ת/5, תמונות 1-13), ושם ניתן לראות שבכתובת האמורה ישנם מספר מבנים. למול המבנים יש שטח פתוח המשמש לחנית רכבים. התמונות כוללות צילום של הסמטה שלתוכה ברח החשוד, ואשר מובילה למגרש הספורט. כמו כן, בתמונות ניתן לראות את הגג שעליו נתפס אקדח. התמונות צולמו באור יום רק ב-09.02.11 ע"י השוטר לירון קירי (פרוט' עמ' 8 ש' 1), זאת חרף העובדה שהגיע לזירת האירוע עוד ב-25.01.11, עלה לגג ותפס שם את האקדח (ת/3).
השוטר לביא גדסי הכין דו"ח פעולה אודות אירועי 25.01.11 בשעה 18:45 (ת/8), ואשר לפיו הגיע לרחוב החלוץ 12 בלוד עפ"י הנחיות קצין המודיעין, זיהה בריחה של חשוד והוא והשוטר מעתוק רדפו אחריו. במהלך המרדף החשוד נכנס למגרש ספורט, זרק "דבר מה" לכיוון הפאה השמאלית של המגרש ולאחר מכן איבד עימו קשר עין. בעדותו בבית המשפט העיד כי בתחנה נעשה להם תדריך חפוז בטרם יציאתם למקום (פרוט' עמ' 14 ש' 9-12). בחניה שמול הבתים, היכן שפרקו מהרכבים, הייתה תאורה (פרוט' עמ' 28 ש' 25-27). בפועל לא ראה את החשוד הבורח, אלא רק את גבו. ראה את מעתוק רץ אחרי החשוד. החשוד היה בעל מבנה גוף רחב ולבש קפוצ'ון לבן והאזור היה קצת חשוך (פרוט' עמ' 24 ש' 23-28, עמ' 25 ש' 8-9, עמ' 1-7). המגרש היה חשוך מאוד ולא הגיוני שהחשוד הסתובב בתוך המגרש לעבר השוטרים שרדפו אחריו, וכי הזיהוי ע"י מעתוק היה רק בחניה לפני שהמרדף החל (פרוט' עמ' 26 ש' 13-17, 27-28). ליד הפאה השמאלית של המגרש יש מבנה ואולי בקע אור מהמבנה (פרוט' עמ' 28 ש' 6). את דו"ח הפעולה שלו הכין לפי מה שמעתוק הזכיר לו, וכי בכל מקרה לא ראה תנועת הנפת יד או פעולת זריקה בתוך המגרש וגם לא שמע עצם נופל (פרוט' עמ' 28 ש' 1). השוטר לירון קירי, שהגיע למקום בתום המרדף, העיד כי למגרש יש תאורה מתוך הבתים שסובבים אותו (פרוט' עמ' 13 ש' 3-4).
פעולות המשטרה לאחר בריחת החשוד
בתום בריחת החשוד הגיע למתחם הבתים שברחוב החלוץ 12 השוטר לירון קירי. בדו"ח הפעולה שרשם מיום 25.01.11 שעה 19:40 (ת/3) רשם כי נתבקש על ידי קצין המודיעין לנסוע לביתו של "עבד חסונה" ולבצע חיפוש בביתו ועל גופו. בתום המרדף הגיע למקום והשוטר מעתוק אמר לו שנזרק "משהו" לכיוון הגג. לירון קירי עלה לגג אסבסט ומצא שם אקדח. כמו כן, ציין כי החשוד ידוע וייעצר בהמשך. ב-08.02.11 שעה 16:30 רשם מזכר כי על הגג לא היה שום חפץ נוסף מברזל או משהו דומה לזה מלבד האקדח (ת/4). בבית המשפט העיד כי באותו יום היה חורף והיה חשוך, אך ברחוב שליד החניה הייתה תאורה וניתן לזהות (פרוט' עמ' 8 ש' 3, עמ' 12 ש' 3-15). הסמטה אליה ברח החשוד וגם המגרש לא היו מוארים (פרוט' עמ' 8 ש' 10-15). על גג האסבסט שעליו נתפס האקדח היו מספר קרשים (פרוט' עמ' 8 ש' 28-30). כשעלה על הגג ב-09.02.11 על מנת לצלמו היו עוד חפצים, אנטנות, ברזלים וגם קרשים שלא היו ב-25.01.11 (פרוט' עמ' 9 ש' 4-5). את החשוד "עבד חסונה" לא הכיר וכי בתחנה מסרו לו רק את השם "עבד חסונה", מבלי להציג לו את תמונתו, וכי בכל מקרה לא ידע שבאותה כתובת יש יותר מ-"עבד חסונה" אחד (פרוט' עמ' 7 ש' 31-32, עמ' 10 ש' 5-14).
השוטר מעתוק העיד בבית המשפט כי באותו היום לאחר מילוי דו"חות הפעולה נמסר לו בתחנה כי לחשוד "עבד חסונה" עסק מסוג פיצרייה בעיר לוד וכי הגיע יחד עם שוטרים נוספים לחפשו בעסק ולא מצאו אותו (פרוט' עמ' 15 ש' 28, עמ' 17 ש' 1-2, ראו גם הודעתו במשטרה מיום 06.02.11, ת/7 ש' 18, וכן גם מזכר של השוטר ירון כהן מה-09.02.11, ת/19), ובהמשך טוען כי אכן הגיעו לפיצרייה אך לא זוכר מי הלך לשם (פרוט' עמ' 21 ש' 14-17). בגין פעולה זו לא נרשם כל תיעוד בתיק בזמן אמת. השוטר לירון קירי העיד כי יום לאחר מכן (היינו 26.01.11) הגיע עם שוטרים נוספים לפיצרייה והחשוד "עבד חסונה" לא היה שם (פרוט' עמ' 9 ש' 6-8), בהמשך העיד שהגיע לפיצרייה באותו היום (היינו 25.01.11) (פרוט' עמ' 10 ש' 19-23). השוטר לירון קירי לא תיעד פעולה זו כלל.
כמו כן, השוטר מעתוק מסר כי לאחר שנתפס האקדח לא בדקו אם החשוד "עבד חסונה" נמצא בבית וכי עברו דרך "איזה בית" ואשר איננו יודע אם זה הבית של "עבד חסונה" או של אדם אחר (פרוט' עמ' 20 ש' 21-28, עמ' 21 ש' 18-32). הבית אליו נכנסו זה אותו בית שעל גגו נמצא האקדח (פרוט' עמ' 22 ש' 1-15), ובהמשך טען כי לא יכול לומר בוודאות שהבית שאליו נכנס זה הבית שעליו נמצא הנשק (פרוט' עמ' 22 ש' 23-26). כמו כן העיד כי לא זוכר אם מישהו שאל את האנשים שם איפה "עבד חסונה" (פרוט' עמ' 23 ש' 10-11).
השוטר מעתוק הבהיר כי שני הבחורים שנראו עומדים עם החשוד הבורח, בטרם החל המרדף, נלקחו מהם תעודות זהות לבירור פרטיהם, אך לא זוכר מי השוטר שעשה זאת (פרוט' עמ' 20 ש' 21-28). יצוין כבר עתה ששמותיהם של שני הבחורים שעמדו עם החשוד הבורח לא תועדו בשום מקום. שני הבחורים הללו מעולם לא זומנו לחקירה. כמו כן, אין כל תיעוד בדבר השיחה שהתנהלה עימם לאחר הימלטותו של החשוד שעימו עמדו. משנשאל מעתוק מדוע לא טרח לשאול את שני הבחורים מי האדם השלישי שעימו עמדו וברח ענה כי "מהיכרותי עם תושבי לוד אף אחד לא ינסה לקשר את עצמו לאירוע הכי קטן" (פרוט' עמ' 20 ש' 21-28). לשני הבחורים הנ"ל אתייחס עוד בהמשך.
ב-01.02.11 הגיעו שוטרים לפיצרייה שבבעלות הנאשם ברחוב צה"ל בלוד. הנאשם נכח במקום והזדהה בפני השוטרים עם תעודה מזהה. נערך חיפוש בעסקו וברכבו ולא נמצא דבר. הנאשם לא התנגד לפעולות החיפוש ונתלווה עם השוטרים לתחנה המשטרה (ראו: דו"ח פעולה של השוטר עמית דניאל (ת/9), זכ"ד של השוטר הנ"ל מיום 08.02.11 (ת/10), וכן עדותו בבית המשפט בעמ' 28 לפרוטוקול. וכן ראו דו"ח פעולה של השוטר מאיר בן חותה (ת/20) ודו"ח מעצר של השוטר מאיר בן חותה (ת/21) ). בעדותו בבית המשפט הנאשם העיד כי לפני ה-01.02.11 אף אחד לא הגיע אליו לפיצרייה וגם לא לבית וכי מעולם לא קיבל הזמנה או הודעה שהמשטרה מחפשת אותו, וכי לפני ה-01.02.11 לא ידע כלל שהוא דרוש לחקירה (פרוט' עמ' 43 ש' 23-31). ב-06.02.11 בוצע מסדר זיהוי תמונות לשוטר מעתוק, עם תמונתו של הנאשם, והנאשם זוהה במסדר כמי שברח מהשוטר מעתוק ב-25.01.11.
היעדר קשר עין רציף בין החפץ שנזרק לאקדח שנמצא
כפי שפורט בהרחבה לעיל, השוטר מעתוק לא ראה את החשוד הבורח זורק "אקדח", אלא "דבר מה". כמו כן, הוא אישר שלא היה יכול לראות את אותו "דבר מה" נוחת על גג האסבסט מאחר ויש צמחייה מטפסת לכל גובה הגדר שבפאה השמאלית של המגרש, שמעליו נזרק אותו "דבר מה" (פרוט' עמ' 22 ש' 28-31). הדבר עולה בבירור גם מתמונות המגרש שבהם ניתן לראות שהגדר של המגרש מכוסה לכל גובהה בצמחייה ושהגדר גבוהה מגג האסבסט שמאחוריה (ת/5, תמונות 5-9). הווה אומר הוא איבד קשר עין עם אותו "דבר מה". יחד עם זאת הסבריו בדבר יכולתו לזהות רעש שנוצר מנפילת חפץ מתכתי על גג אסבסט, להבדיל מרעש שנוצר עקב נחיתת חפצים אחרים כגון אבן על גגות אסבסט, מכוח זיכרונות ילדות של שמיעת סוגי הרעשים שנגרמים בעת נפילת עצמים שונים על גגות אסבסט (פרוט' עמ' 20 ש' 14-18), הם הסברים לא משכנעים. גג האסבסט גם לא צולם בזמן אמת במועד האירוע ב-25.01.11, על מנת להיווכח מה באמת היה עליו, אלא צולם רק ב-09.02.11. במילים אחרות, קשה לקבוע, מעל לכל ספק סביר, שאכן החשוד שברח מהשוטר מעתוק זרק דווקא את האקדח שנמצא על גג האסבסט, ולא חפץ אחר. בהיעדר ממצא אובייקטיבי על האקדח, העובדה שהשוטר מעתוק לא ראה "אקדח" נזרק והיעדר קשר עין רציף עם אותו "דבר מה", בהתווסף תנאי התאורה הלקויים במגרש, כל אלו יוצרים את הקביעה שהאקדח שנמצא הוא אותו "דבר מה" שזרק החשוד, לקביעה קשה וכבדה. בעיני מדובר בנדבך נוסף, שמצטרף לסך הנדבכים שעוד שיפורטו בהמשך, ליצירת "ספק סביר" בדבר אשמו של הנאשם שבפני.
קיומן של שתי דמויות בשם "עבד חסונה" ברחוב החלוץ 12 בלוד
השוטרים הגיעו לרחוב החלוץ 12 בלוד לעצור אדם בשם "עבד חסונה" וזאת על פי הנחיית קצין המודיעין של תחנת לוד. השוטרים לא ראו תמונה של החשוד שיש לעצור. השוטרים לא ידעו לאיזה בית ספציפי מתוך מכלול בתי האב שיש באותו רחוב יש להגיע. לשוטרים גם לא היו פרטי זיהוי מלאים כגון שם האב, מספר תעודת זהות או תאריך לידה. השוטרים גם לא ידעו שיש באותה כתובת יותר מ"עבד חסונה" אחד. השוטרים הגיעו לכתובת הנ"ל וראו אדם מסוים שזיהה שהם שוטרים ובאופן פתאומי נמלט ולפיכך ובאופן אינסטינקטיבי רדפו אחריו. החשוד שברח לא נתפס. לאחר בריחת החשוד השוטרים לא ניסו לברר היכן שוכן ביתו של אותו "עבד חסונה" שהגיעו למקום על מנת לערוך חיפוש על גופו ובביתו ולעוצרו. השאלה הנשאלת היא האם מי שברח הוא אכן "עבד חסונה", ואם כן, האם מדובר באותו "עבד חסונה" שהוא הנאשם שבפני.