פרץ ואח' נ' ח.ק.ל. תשס בע"מ ואח'

פסק דין

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 22.3.06, השבת סכומים ששילמו התובעות בשנת 2001 לנתבעת 1 (להלן – החברה), שהנתבע 2 היה מנהלה (להלן – טל), עבור טיפול בענייניהן המשפטיים, לאחר שהופנו אל טל על ידי הנתבע 3 (להלן – כהן), ולטענתן, לא זכו לשירות שעבורו נדרשו לשלם.

2.על פי כתב התביעה, בחודש ינואר 2001 הגיעו התובעות, שהן אם ובתה, למגדל העיר בירושלים מטרה לפנות ללשכת הסיוע המשפטי לצורך מינוי עורך דין שייצגן.

לטענת התובעות, הן פגשו במעלית את כהן, אשר הציג עצמו כרב ושכנע אותן שלא לפנות לסיוע המשפטי בטענה שלא יזכו שם לייצוג משפטי ברמה גבוהה, אלא ליווה אותן למשרדי החברה ושם הציג בפניהם את טל, אשר הזדהה כעורך דין וטוען רבני וכן כ"בורר מוסמך מטעם בית המשפט", וטען כי יוכל ליתן להן שירות משפטי בענייניהן תמורת 15,000$.

התובעות טוענות כי שוכנעו מדברי הכיבושין, הן של כהן והן של טל, ושילמו לחברה מקדמה בסכום של 28,200 ₪.

3.לאחר שבמשך מספר חודשים לא נעשה דבר בעניינן, ולאחר שהתובעות הבינו, לדבריהן, כי נפלו קורבן בידי נוכלים – סירבו לשלם לחברה ולטל את יתרת הסכום שהוסכם עליו, והחברה, באמצעות טל, הגישה נגדן תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 72,000 ₪ (ת.א. 14030/01) (להלן – התביעה הכספית).

בסופו של דבר חזרה בה החברה מהתביעה הכספית, וביום 22.5.02 ניתן פסק דין שבו נפסקו לתובעות הוצאות בסכום של 2,000 ₪.

4.התובעות הגישו תלונה למשטרה כנגד טל ביום 7.9.01, שבה לא ציינו במפורש את שמו של כהן כמי שהפנה אותן לטל, אלא טענו כי "מישהו" הפנה אותן אליו.

כמו כן, הגישו התובעות תלונה נגד טל ללשכת עורכי הדין.

המשטרה אמנם העבירה את התיק לפרקליטות מחוז ירושלים, אולם הפרקליטות הודיעה לתובעות ביום 3.12.01 כי הוחלט שלא להעמיד את טל לדין.

5.במסגרת כתב התביעה דנן, שהוגש כאמור ביום 22.3.06, דורשות התובעות החזר הסכום ששולם על ידן לחברה בסך 28,200 ₪ (אשר לאחר שיערוך נכון ליום הגשת התביעה הסתכם בסך של 37,407 ₪), וכן סך של 25,000 ₪ בשל נזקים כגון השחתת זמן, עוגמת נפש ופגיעה בהליכים המשפטיים אשר להם נזקקו.

בסך הכל דורשות התובעות במסגרת התביעה סכום של 62,407 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

6.יצויין, כי התביעה הוגשה על ידי הסיוע המשפטי כנגד החברה וכנגד כהן בלבד, כאשר לגבי טל נטען, בסעיף 31 לכתב התביעה, כי אמנם לאור היותו "הרוח החיה" מאחורי פעילות החברה מן הראוי היה להורות על הרמת מסך ההתאגדות ולהטיל עליו אחריות אישית, אולם הואיל וטל הוכרז כפושט רגל ביום 2.9.04 – לא ניתן היה לתובעו, בתביעה זו, באופן אישי.

על אף האמור, בהליכים מאוחרים יותר, לרבות בסיכומי התובעות, מופיע טל משום מה כנתבע מס' 2, וזאת ככל הנראה עקב טעות מנהלית כלשהי של המייצג מטעם הסיוע המשפטי, ועל אף שבדיון ההוכחות ביום 15.5.08, שאליו לא התייצב טל, נרשם בכותרת כי עניינו הסתיים.

עוד יצויין, כי כבר בדיון שהתקיים ביום 17.12.07 ביקש ב"כ התובעות פסק דין כנגד החברה, אולם לא נמצא בתיק בית המשפט פסק דין נגדה, גם כאן כנראה כתוצאה מטעות מנהלית, הפעם של בית המשפט.

הואיל וכאמור התביעה לא הוגשה מלכתחילה כנגד טל והואיל ויש ליתן פסק דין כנגד החברה עקב אי הגשת כתב הגנה ואי התייצבות לדיון – יש להכריע במסגרת התביעה למעשה כנגד כהן בלבד.

7.ביום 13.9.06 הועברה התביעה לגישור, אך התיק הוחזר לבית המשפט ביום 8.11.06 לאחר שהגישור לא צלח.

8.בדיון שהתקיים ביום 15.5.08 לא התייצב כהן אלא בא כוחו בלבד.

גם לדיונים נוספים שנקבעו לא התייצב כהן, ובדיון ביום 13.6.10 טען בא כוחו כי כהן סובל מבעיות רפואיות חמורות וכי הוא גם סנילי, ולכן ביקש לשקול לוותר על עדותו ולעבור לסיכומים בכתב. (פרוטוקול מיום 13.6.10 שורות 9 – 12).