פרץ ואח' נ' אנידג'ר ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 26/5/13 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע 1 שהיה המבוטח אצל הנתבעת 2.

לטענת התובע, הרכב שלו הוכרז כאבדן כללי כתוצאה מהתאונה ולכן הוא עותר לסכומים הבאים:

1.ערך הרכב – 11,430 ₪.

2.שכ"ט שמאי – 675 ₪.

3.טרחה ועגמת נפש – 500 ₪.

רכב התובע נבדק על ידי שמאי ביום 2/6/13 ועפ"י דו"ח השמאי מיום 10/6/13 סכום נזקי רכב התובע מסתכם ב- 5,600 ₪, אולם ב- 15/7/13 הרכב נבדק על ידי אותו שמאי פעם נוספת ונקבע שיש נזקים בסכום של 8,791 ₪ - מעל 60% משווי הרכב, לכן יש להכריז על הרכב כאבדן כללי.

הסברו של התובע לבדיקות החוזרות של הרכב היה תמוה ביותר:

עולה מדבריו שמיד כשהרכב נבדק לראשונה, נאמר לו שהנזק הינו משמעותי ומדובר באבדן כללי. משום שהתובע השקיע כסף במכונית הוא לא רצה שהרכב יוכרז כאבדן כללי, ואז: "סיכם איתי בעל המוסך שאני אשלם לו 2,500 ₪ והוא יתקן במחיר פחות מהערכת השמאי. הסתבר לי יותר מאוחר שיש את העניין של המע"מ ואם אני מתקן את הרכב אני גם לא אקבל את כל הכסף... והמליצו לי ללכת על השבתה ובסוף הלכתי על השבתה כי לא הייתה לי ברירה."

(פרוטוקול עמ' 1 ש' 13-16).

יש להעריך את גילוי הלב של התובע שהוא מאשר את העובדות האמורות אך יחד עם זאת ניתן לקבוע שדבריו מקשים על בית המשפט לתת אמון לפרטי השמאות כאשר ברור לבית המשפט שהתובע ביחד עם בעל המוסך ו/או השמאי עשו מניפולציה על מנת להגיע לתוצאות הרצויות לתובע. לכן מסקנתי היא שאין לדעת בסופו של דבר איזה דו"ח משקף את הנזק שנגרם לרכב בעת התאונה.

התובע עוד הוסיף, שהוא מכר את הרכב בחודש יולי או יוני 2013 תמורת 2,000 ₪, דבר שלא מקבל ביטוי לא בכתב התביעה ולא בדו"ח מ- 15/7/13.

החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.גם אם הנתבע 1 אחראי לתאונה, דבר שלא הוכח, ואין צורך להכריע בו, אין לקבל את תביעת התובע וזאת ממספר טעמים שאפרט להלן.

2.התאונה קרתה ביום 26/5/13. הרכב נבדק ביום 2/6/13 ואז לפי השמאות הנזק הסתכם ב- 5,600 ₪. הרכב המשיך לנסוע ברחובות ונבדק פעם נוספת ביום 15/7/13 ואז הנזק הוערך בסכום כמעט כפול.

אין כל אפשרות לדעת מה הנזק שנגרם בעת התאונה ומה הסכום הדרוש לתקנו. די בכך כדי לדחות את התביעה.

3.עולה מדברי התובע עצמו שלמעשה הזמין את השמאות בתיאום עם המטרות שלו ובנסיבות אלו לא ניתן להסתמך על הנאמר בדו"חות.

4.משום שכל תביעתו של התובע מתבססת על אותם דו"חות אין בפני בית המשפט כל קנה מידה להעריך את נזקיו האמתיים.

5.מעבר לכך, התובע לא גילה שמכר את הרכב וקיבל על זה 2,000 ₪ והדבר לא נלקח בחשבון בדו"חות ושם נאמר שהוא קיבל רק שווי שרידים בסך 1,270 ₪.

לאור כל הנימוקים האמורים, החלטתי לדחות את התביעה.