פרסומים שהוגשו לבית המשפט ולרשויות האכיפה, חוסים תחת ההגנות בחוק לשון הרע

רקע וטענות הצדדים

1.         התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת במסגרתה היא עותרת לפיצוי בסכום של 400,000 ש"ח ולהתנצלות בפני גורמים שונים.

בבסיס התביעה שמונה פרסומים מטעם הנתבעת לגביהם טוענת התובעת להוצאת דיבתה רעה. הפרסומים פורסמו במסגרת הליך משפטי בין הצדדים ואל מול המשטרה והפרקליטות.

2.         התובעת והנתבעת עוסקות במקצוע עריכת הדין. התובעת הועסקה במשרד הנתבעת עד לסוף חודש פברואר שנת 2005, עת  הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. במסגרת הסדר הפרישה של התובעת, הוסכם כי היא תיטול לטיפולה מספר תיקים של לקוחות משרד הנתבעת וכי שכר הטרחה בעבורם יתחלק ביניהן  שווה בשווה.

לאחר מכן, נתגלע סכסוך בין הצדדים בהקשר לתנאי העסקתה של התובעת, בגינו היא הגישה תביעה כנגד הנתבעת בבית הדין האזורי לעבודה (להלן: "ביה"ד").

מכאן השתבשה כליל התקשורת בין הצדדים ובכלל זה נגרע שיתוף הפעולה המעותד בטיפול בתיקי הלקוחות המשותפים, כשכל צד האשים את האחר במחדלים שונים.

3.         כל הפרסומים נשוא התביעה קשורים לאחד מתיקים משותפים אלו בעניינו של לקוח בשם מר מתיו אדר. במסגרת תיק זה נפסקו לטובת לקוח זה הוצאות בסכום של         3,000 ש"ח, כפי החלטה מיום 02.03.2005 (להלן: "התיק", "הלקוח" ו - "סכום ההוצאות" בהתאמה).

סכום ההוצאות נשלח אל התובעת, כדרישתה, באמצעות שיק לפקודתה (להלן: "השיק").

4.         ביום 2.5.05 פנתה הנתבעת לתחנת המשטרה והגישה תלונה כנגד התובעת (להלן: "התלונה").

ארחיב בתיאור הפרסומים השונים נשוא התביעה נוכח חשיבותם בהקשר הכולל של הדברים.

עיקרי התלונה כפי שנרשמו במשטרה מפי הנתבעת הינם, בזו הלשון:

"נדהמתי לגלות שההוצאות של הלקוח שולמו לעורכת הדין איריס לוי בעקבות מכתב דרישה ששלחה לעו"ד סקר, אשר הציגה במכתב הדרישה מצג שווא כאילו על הכספים להיות מועברים אליה. ביום 17.03.2005 שולם לאיריס לוי צ'ק ע"ס 3,000 ש"ח שהופקדו ישירות בחשבונה. איריס לוי מעולם לא הודיעה שקיבלה את הכסף לא לי ולא ללקוח... מבקשת לציין שהכספים שייכים ללקוח בלבד לא לי ולא לאיריס לוי וגם הכחישה בפני ובפני הלקוח שקיבלה כסף."

                                                                                                                     (ר' מוצג מס' 1 לסיכומי התובעת).

עו"ד סקר  הינה ב"כ הצד שכנגד הלקוח בתיק.

התובעת זומנה לחקירה משטרתית ביום 16.06.2005.

5.         ביום 20.07.2005 הגישה הנתבעת כתב הגנה בביה"ד כתשובה לתביעת התובעת ובו הודעת קיזוז, במסגרתו כתבה, בין היתר, כי:

"חוסר תום הלב של התובעת ונסיונה להתעשר שלא כדין ע"ח הנתבעת, גם אם הדבר כרוך בביצוע עבירות פליליות ואתיות..."

הודעת הקיזוז כללה התייחסות לסכום ההוצאות ובה פורט, בין היתר, כך:

"ביום 13.03.2005, פנתה התובעת לעו"ד אילנה סקר במרמה ומאחורי גבה של הנתבעת... וביקשה ממנה, שלא להפקיד את תשלום ההוצאות בחשבון הנתבעת, אלא להעביר את ההמחאה אליה ישירות. בתאריך 27.03.2005 העבירה עוה"ד אילנה סקר את ההמחאה... לתובעת...