פרסום תמונת אשה במסגרת כתבות העוסקות בבעיות משקל אינו פוגע או משפיל

1.         התובעת, מהנדסת אזרחית במקצועה, הגישה תביעה על סך 200,000 ש"ח נגד הנתבעת.

עילות התביעה עפ"י כתב תביעה מתוקן המצוי בתיק, הן מכוח חוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965, חוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981 וכן על פי פקודת הנזיקין.

2.         ביום 18/6/04 במסגרת התוכנית "האולפן המרכזי בשישי" של ערוץ 10, פרסמה הנתבעת כתבה בנוגע לסדרת טלוויזיה חדשה בהגשתה של הגב' מיקי חיימוביץ הנקראת "על המשקל" - סדרה העוסקת בנושאי השמנה, דיאטות, והסיכונים הבריאותיים הכרוכים בהשמנה.

בתוכנית שודרה כתבה, שהיוותה קדימון (פרומו) לסדרה ששודרה בערוץ 10 בשם "על המשקל".

3.         אורכה של הכתבה ודברי המבוא לה הוא כ- 12 דקות, והיא כללה צילומים מישראל ומהעולם של אנשים הסובלים ממשקל עודף.

בארבע השניות האחרונות של הכתבה, מופיעה דמותה של התובעת כאשר היא צועדת ברחוב.

דמותה של התובעת מופיעה גם בשבריר שנייה נוסף באותה כתבה.

4.         התביעה הוגשה ביום 1/5/05.

5.         לאחר הגשת התביעה, במסגרת מהדורת החדשות המרכזית של הנתבעת, שודרה ביום 6/12/05 ידיעה חדשותית קצרה בת כשתי דקות אודות תגלית רפואית ישראלית בדבר גלולה חדשה שיכולה לסייע לאנשים הסובלים מעודף משקל, ובמסגרת ידיעה זו, הופיעה גם תמונתה של התובעת במשך כשתי שניות וזאת בהקדמה לאותה ידיעה.

לאחר פרסום אותה ידיעה ביום 6/12/05, הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה (במסגרת בש"א 158918/06) ולמעשה, חזית התביעה כוללת גם את אותה ידיעה.

6.         תמצית טענות התובעת:

א)         התובעת טענה, כי את הכתבה ליוותה קריינות וממנה עולה, כי אדם שמן הוא אדם בודד ללא חברים והושמעו בה ביטויים כגון: "ההשמנה היא מגפה", וביטויים נוספים שיש בהם כדי לפגוע ולהשפיל את בעלי משקל היתר, ובמיוחד את התובעת - שדמותה נראתה באותה עת על המסך.

ב)         התובעת טענה, כי נודע לה על הפרסום מתוך פניות של בני משפחה וחברים לעבודה שנדהמו לראות את דמותה על המסך, ושידור תמונותיה גרם ליצירת רושם מוטעה אצל חבריה ומכריה ולפיו היא השתתפה מרצונה, כביכול, בסדרה וביקשה לתת פומבי לתכונותיה הפיזיות.

ג)          התובעת טענה, כי רק לאחר שפנתה לנתבעת לאחר הפרסום הראשון, הושמט הקטע שבו היא מצולמת מתוך הסדרה עצמה.

לתדהמתה, התברר לה, כי למרות זאת, הנתבעת שידרה שוב את תמונתה במסגרת הידיעה.

ד)         התובעת ביקשה פיצוי בגין צער ועוגמת נפש בסך 200,000 ש"ח ולחלופין - פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע או "כל פיצוי אחר לפי שיקול דעתו של בית המשפט הנכבד". (סעיף 12 (א) לכתב התביעה המתוקן).

7.         תמצית טענות הנתבעת:

א)         הנתבעת טענה, כי  היא לא פרסמה לשון הרע נגד התובעת בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965, וכן לא הפרה את פרטיותה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981 ואין לקבל את התביעה.

ב)         לחלופין טענה להגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות.