פרסום תמונות בית קפה בקטלוג אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים של בעלי בית הקפה

תמונות בית-קפה "באנאפה" (להלן:"בית הקפה") שהופיעו בקטלוג של הנתבעת 1 הן סלע המחלוקת בדיון שבפני.

האם פרסום תמונות בית הקפה ע"י הנתבעת 1 מהווה הפרת זכויות יוצרים של התובעת; האם פרסום תמונות בית הקפה של התובעת בקטלוג של הנתבעת 1 ללא תשלום תמורה בגין השימוש בתמונות, מהווה עוולה של עשיית עושר ולא במשפט; אלה בין שאר השאלות שהעמידה התובעת, בעלת בית הקפה "באנאפה" בתביעה שהגישה כנגד הנתבעת 1 בעלת הקטלוגים וכנגד הצלמת שצילמה את התמונות בבית הקפה.

הרקע העובדתי

1.      1.      התובעת היא הבעלים של בית הקפה בשם "באנאפה" בכפר רות. את בית הקפה פתחה בשנת 2002.

2.      2.      הנתבעת 1 העוסקת ביבוא ובשיווק חומרי גלם לתעשית המזון ולקונדיטוריות, התקשרה עם נתבעת 2 לשם הפקת קטלוג של מוצריה.

3.      3.      הנתבעת 2, בעלת סטודיו לצילום, שעיסוקה צילום והפקת קטלוגים מסחריים, צילמה את בית הקפה בתחילת שנת 2002 עבור קטלוג של הנתבעת 1 שנועד לפרסם את מוצריה של הנתבעת 1; הנתבעת 2 שילבה בין תמונות רבות אחרות בקטלוג שתי תמונות מבין הצילומים שצילמה בבית הקפה; 'תמונת האמצע' של הקטלוג היא תמונה שצולמה בבית הקפה.

טענות התובעת

       טיעוני התובעת ממועד הגשת התביעה ועד לסיכומים שהגישה עברו שינויים ניכרים; לאחר שקראתי את הסיכומים אומר כי לא עלה בידי התובעת להבהיר את עילות התביעה, ממילא לא מצאתי להן ביסוס ראייתי וגם לא ביסוס בדין. אכן מצאתי שפע של טענות מתחומי משפט שונים ומהוראות חוק שונות שנשטחו בפני כמבקשים 'לאתר עילה שתקנה סעד מבין הטענות הללו', והמסר שעבר כחוט השני בסיכומי התובעת היה שלא יתכן לצלם בבית הקפה שלה בלי לקבל תמורה. "אל לנו לאפשר להן (לנתבעות - א.נ.ח) לנסות ולהתחמק מחובתן לשלם לתובעת בגין שימוש שעשו בבית הקפה, ולא משנה איזה טענות יעלו, שובת לב ככל שתהיה" [סעיף 33 לסיכומים]- אולם באלה לא די!

       אני סבורה כי ראוי היה למחלוקת זו שתסתיים מחוץ לכתלי בית המשפט, בדרך של הסדר כלשהו וכפי שגם הבנתי עמד הסדר כזה על הפרק; גם אני ניסיתי בישיבת בית המשפט להניא את הצדדים מהמשך הדיון, ומשלא עלה הדבר בידי, אין לי אלא להתייחס למקבץ טענות התובעת שהועלו בסיכומיה.   

4.      4.      לטענת התובעת עשו הנתבעים עושר ולא במשפט מניצול המוניטין של בית הקפה. לטענתה עוצב בית הקפה בסגנון ייחודי בסיוע המעצבת הגב' גולעד (אחותה), הוא הוקם לאחר שהושקע זמן רב בתכנונו ובביצועו וכן הושקע בו כסף רב, והוא צבר מוניטין רב "במהלך שנים של עבודה ועשיית מוצרים איכותיים ויחודיים לו... כמו כן בית הקפה פורסם בעתונות המקצועית בארץ כבית קפה מיוחד והוכרתי כיצרנית העוגות בין הטובות בארץ..." [סעיפים 3-5 לתצהיר התובעת], ואת כל אלה ניצלו לטענתה הנתבעים, לצילום תמונות מבית הקפה ללא היתר וללא תשלום תמורה עבור הצילומים.

5.      5.      לטענת התובעת עשו הנתבעות שימוש ברכושה מבלי לקבל הסכמתה, וזאת  לשם הפקת רווח אישי ועיסקי.

6.                  6.        בתום הדיונים חזרה התובעת על טיעוניה כי הנתבעות הפרו זכויות יוצרים, עילה שהיתה מרכזית בכתב התביעה ונטענה בסופו של דבר בלשון רפה.

 טיעוני הנתבעות ישולבו במסגרת הדיון, ככל שידרש.

דיון

7.      7.      טענותיה של התובעת, רובן ככולן, מתבססות על קיום מוניטין רב לבית הקפה, ועל שימוש שעשו הנתבעות במוניטין זה לטובתן או על ההנאה שנהנו ממנו. בטרם אדון בעוולות הספציפיות הנטענות על ידי התובעת, אתיחס לשאלה האם הוכיחה התובעת קיומו של מוניטין לבית הקפה.

8.      8.      בטרם אתייחס לשאלה האמורה, אני סבורה כי כבר מקריאת כתבי הטענות עולה כי על התובעת מוטל נטל כבד להוכיח קיומו של מוניטין, שהרי גם לדבריה הקימה את בית הקפה שלה בתחילת ינואר 2002 ולטענתה בוצעו הצילומים במועד כלשהו במרץ-אפריל 2002 משכך מוטל עליה נטל של ממש להוכיח כי בתקופה הקצרה שחלפה מהקמתו של בית הקפה הצליחה ליצור לו מוניטין.

9.  "המושג מוניטין קשה להגדרה מדוייקת וממצה. הכוונה היא  לתדמיתו החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר   הודות   לה   קיים   שוק   של לקוחות-בכוח...." רע"א 371/89, ליבוביץ נ. אליהו ואח', פד"י  מ"ד(2) 309, 314-319 וכן ר' המאמר של מ.  דויטש:  "המפיץ  הבלעדי והגנת המוניטין", משפטים כ' (התשנ"א),525, 552-539). ואולם, את אותה תדמית חיובית של המוצר בעיני הציבור, את אותו ערך שהציבור מייחס לשירות או לנכס, יש להוכיח בראיות בהתאם לכללים שקבעה הפסיקה בשורה ארוכה של פסקי דין (ראה למשל ע"א 639/89 אסי ריין נ. Fuji Electronucs ואח' פד"י מה (4)839, והפסיקה הנזכרת שם).

10. כדי לבסס את זכותה לסעדים הנתבעים על ידה, היה על התובעת להוכיח, בראש ובראשונה, כתנאי בלעדיו אין, קיומו של מוניטין לבית הקפה. את המוניטין הנטען, היה עליה להוכיח בדרכי הוכחה מקובלות, כך היה עליה להציג כי לבית הקפה שלה מוניטין - במישור הארצי ו/או המקומי, כיצד בנתה את המוניטין הנטען של בית הקפה, מהם מאמצי השיווק שעשתה, ומהי ההשקעה הכספית שהשקיעה כדי לשווק את בית הקפה. את ההשקעה בבניית המוניטין יש להוכיח באמצעות ראיות כגון פרסומים, כתבות באמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית אודות בית הקפה, יש להציג קבלות, חשבוניות, או כל מסמך אחר המעיד על כמות המבקרים במקום על פי המוניטין הנטען. התובעת לא הציגה כל סקר לקוחות, בין של לקוחות ברחבי המדינה כדי להוכיח את טענת המוניטין במישור הארצי ובין סקר של לקוחות מסביבות כפר רות, מקום המצא בית הקפה, כדי להוכיח מוניטין מקומי, וכדי לתת ולו אינדיקציה האם התושבים שבסביבה, או אחרים, מכירים את בית הקפה בשמו או בחזותו, האם הם מכירים ומזהים את עיצובו הפנימי. כל אלו נעלמו מהתביעה ומראיותיה והתובעת כאמור הסתפקה באמירות סתמיות ובתארים שהיא קושרת לעצמה מבלי שאמירות אלו יבססו קיומו של מוניטין לבית הקפה, בהעדר חומר ראיתי איזשהו.

11.  משמע, התובעת כשלה כבר במשוכה הראשונה העומדת בפני מי שמבקש להסתמך על קיום מוניטין ולא השכילה  להוכיח את קיומו. משכך, יכולתי להסתפק בקביעה זו ולא להמשיך ולבדוק את השאלה המתחייבת האם הנתבעות פעלו על מנת ליהנות מהמוניטין שבנתה לעצמה התובעת והאם בפועל נהנו ממוניטין זה, שכאמור לא הוכח. למרות האמור וכדי להפיס את דעת התובעת, המשכתי בבדיקה ושאלתי האם, בהנחה שהוכח קיומו של מוניטין, הצליחה התובעת להוכיח כי הנתבעות נהנו ממוניטין זה.