פרסה נ' כץ

החלטה

לפני בקשת הנתבע למחיקת כותרת התביעה אשר הוגשה בסדר דין מקוצר ולהעבירה לדיון כתביעה בסדר דין רגיל.

מטעם התובעת הוגשה תגובה הדוחה את האמור בבקשה ומטעם ב"כ הנתבע תשובה לתגובה.

רקע :

התובעת הינה בעלת מניות בחברת י.ד. פרסה ניהול והשקעות אשר מחזיקה במניות חברת פרארי ייבוא ושיווק לבני נשים בע"מ (להלן:"החברה").

הנתבע הינו בעל מניות בחברה.

ביום 30.1.04 ערב הנתבע לכל חובותיה של החברה לבנק דיסקונט ע"פ כתב ערבות מתמדת לכל חוב המוגבלת עד לסך של 750,000 ₪, שאינה "ערבות יחיד".

ביום 11.8.08 ערבה התובעת לכל חובותיה של החברה לבנק דיסקונט ע"פ כתב ערבות מתמדת לכל חוב המוגבלת עד לסך של 750,000 ₪, שאינה "ערבות יחיד".

בכתב התביעה טוענת התובעת כי ביום 13.5.08 פנה בנק דיסקונט במכתב דרישה אל החברה ודרש כי החברה תפרע הלוואה על סך של 1,000,000 ₪ אשר ניתנה לחברה ומועד פרעונה 8.8.10.

באסיפת בעלי מניות בחברה שהתכנסה ביום 23.6.10 הוחלט ברוב קולות ובהתנגדות הנתבע כי בעלי המניות יעמידו לחברה הלוואת בעלים ע"ס 1,000,000 ₪ לצורך פרעון ההלוואה.

טענות הנתבע :

1. התובעת סומכת את תביעתה על כתבי הערבות עליהם חתומים התובעת והנתבע המוגבלים עד

לסכום 750,000 ₪ כל אחד לחוד.

2. הסכום הנתבע בכתב התביעה אינו נתמכת בראשית ראיה.

הראיה שבכתב עליה נסמכת התביעה הינה כתב הערבות של המשיבה המוגבל לסך 750,000 ₪, כך שלכל היותר יכולה היא לתבוע מהערב הנוסף מחצית מהסכום האמור, קרי 375,000 ₪.

התובעת אינה מספקת כל הסבר מדוע נדרש הנתבע לשפות את התובעת בסך של 500,000 ₪, כאשר לגבי הסכום העולה על 375,000 ₪ לא קיימת ראיה שבכתב.

3. די שעילה אחת מבין עילות התביעה אינה צריכה להידון בסדר דין מקוצר בכדי שהתביעה כולה תועבר לפסים של תביעה רגילה.

טענות התובעת :

1. התובעת כערבה לחוב ולנוכח דרישת הבנק לפרעון ההלוואה, חששה לסכן מעמדה בבנקים המסחריים ומשכך פרעה התובעת באמצעות החברה שבבעלותה את מלוא סכום ההלוואה ע"ס 1,000,000 ש"ח .