פרנקל נ' ריזל ואח'

פסק דין

לפניי בקשת משיבה 2/רשות המיסים בישראל- אגף המכס ומע"מ (להלן: "מע"מ" או "המדינה") לסילוק התובענה נגדה על הסף.

משיב 1/מר ערן ריזל (להלן: "ריזל") לא הגיש אמנם בקשה נפרדת, ברם ביקש בתגובתו לדחות על הסף את המרצת הפתיחה מחמת חוסר סמכות עניינית לבית משפט השלום (זאת מעבר לטענות לגופו של ענין).

הצדדים התייחסו, כל אחד לטענות רעהו, בתגובות מפורטות בכתב ובהשלמת הטיעון בעל פה, בישיבה מיום 17/6/14.

ענינה של המרצת הפתיחה היא עתירת המבקש/מר גבריאל פרנקל (להלן: "פרנקל") לקבלת פסק דין הצהרתי נגד ריזל, לפיו מכוח הוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ") ומכוח פסק בוררות שאושר ע"י בית המשפט המחוזי, קמה חובה על ריזל להוציא לו חשבונית מס בגין דמי מוניטין שהתקבלו על ידו, בסך 3,087,000 ₪ במסגרת חיוב בפסק בוררות.

אשר למדינה, מבקש פרנקל שבית המשפט יצהיר כי חובה עליה לחייב את ריזל ולזכות את פרנקל במס התשומות, בגין אותה תמורה של דמי מוניטין בהיותה של זו עסקה החייבת במע"מ, בהתאם לסעיפים 45,46 ו-2 לחוק המע"מ, ובעיקר לאור פניותיו של פרנקל אליה בבקשה שתחייב את ריזל להוציא חשבונית, (או תראה בפסק הבורר "מסמך אחר" המטיל עליה לחייבו), פניות שלא נענו עד היום.

ברקע העובדתי של הדברים, עומד סכסוך כספי בין פרנקל לריזל, במסגרת פירוק השותפות בינהם שעסקה במתן שרותי ביטוח. הסכסוך הועבר לבוררות שתכריע בשאלת שווי השותפות, חלקו של ריזל וההתחשבנות בין ריזל לפרנקל.

פסק הבורר ניתן ביום 1/2/12 ובו נקבע אופרטיבית בסעיף 19 (ב), כי על פרנקל לשם לריזל סך של 3,534,000 ₪ כדמי מוניטין.

לאחר שפרנקל הגיש בקשה לביטול פסק הבורר וריזל הגיש בקשה לאישור פסק הבורר, אושר פסק הבורר ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 29.10.12, בתיקונים עליהם הסכימו הצדדים כדלקמן:

1. הסכום שנקבע בסעיף 19(ב) לפסק הבורר יתוקן וישונה לסכום של 3,087,000 ₪ ;

2. הצדדים ידווחו במשותף על העסקה ע"י רו"ח מאיר דהן, יפעלו על פי הוראותיו, ויישאו באופן שווה בשכר טרחתו.

כנגד תשלום התמורה מפרנקל, חתם ריזל על כתבי המחאת זכויותיו וחובותיו בחברות הביטוח השונות לידי פרנקל. לאחר השלמת הללו, פנה רואה החשבון דהן לריזל בדרישה להוציא חשבונית מס. ריזל הודיע לרו"ח דהן כי ע"פ ייעוץ שקיבל יש לסווג את העסקה כתמורה שהתקבלה ממכירת מניות בחברה, ועל כן ככזו אינה חייבת במע"מ.

פרנקל פנה למע"מ במכתבים בהם שטח טענתו (העובדתית והמשפטית – לרבות צירוף הפניות לפסיקה הדנה בפירוק שותפויות של סוכני ביטוח), לפיה מדובר בעסקת מכירת מוניטין ולא העברת מניות. ובהתאם ביקש לקבוע כי היא עסקה החייבת במע"מ ולאפשר לו ניכוי מס תשומות, ברם המדינה התעלמה מפניותיו.

לאור עמדת ריזל והמדינה (שלא נקטה עמדה), פנה פרנקל לבית המשפט המחוזי (כב' הש' גרשון) שנתן את פסק הדין המאשר את פסק הבורר, בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, שתחייב את ריזל להוציא חשבונית מס.

הבקשה נדחתה בנימוק לפיו הגם שבפסק הבורר נקבע כי הסכום ישולם כדמי מוניטין, בית המשפט סבור שאין זה מתפקידו במסגרת בקשה לביזיון, להכריע בשאלה אם מדובר בעסקת מניות או עסקת מוניטין וכי הלכה למעשה, לאחר שריזל דווח על העסקה לרשויות המס כעסקת מכירת מניות, מדובר במעשה עשוי.

להשלמת התמונה, אציין כי למיטב הבנתי, לא הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטה זו של בית המשפט המחוזי.

עמדת פרנקל היא כי הקביעה האופרטיבית של פסק הבורר מאד ברורה ואינה טעונה פרשנות, ולפיה מדובר במכירת מוניטין. מדובר במעשה בית דין, ואם לא די בכך הרי שהצדדים הסכימו כי הדיווח ייעשה ע"פ הוראות רו"ח דהן ומשזה הורה לריזל להוציא חשבונית מס היה עליו לעשות כן והיה על המדינה לחייבו לעשות כן, בהתאם לפסק הדין.

עמדת ריזל בתשובתו להמרצה היא, כי התמורה שולמה בגין מניותיו בחברת "פריים גרף בע"מ". כך היה ברור ומובן גם במהלך ניהול הבוררות וקביעות רו"ח פורת שמונה ע"י הבורר לסוגיות החשבונאיות. כך גם במסגרת מסמכי הבוררות (נספחים 10 ו-11 לתגובה) דובר שהבורר יעריך את שווי החברה ועל כך שפרנקל ירכוש מניותיו של ריזל. בהתאם, זו גם תוצאת הכרעת הבורר. לטענתו, פרנקל מסתמך על משפט אחד מתוך פסק הבורר הקובע תשלום בגין מוניטין ומתעלם משאר סעיפי פסק הבוררות ממנו עולה בבירור כי מדובר במכירת מניות.

לא זו אף זו, לאחר פסק הבורר, והמחלוקת בענין הסיווג שהתגלעה בין הצדדים, פנה ריזל לרו"ח פורת בדוא"ל מיום 12/12/12 וביקש עמדתו באשר לאופן שבו יש להבנתו לסווג את התמורה ששולמה ע"י פרנקל. רו"ח פורת השיב בדוא"ל (נספח 1 לתשובת ריזל) כי מצוין באופן ברור ומפורש בחוות הדעת כי התשלום הוא עבור רכישת 50% מהמניות וכי: "כעולה מהאמור לעיל, זו עסקה של מכירת מניות וכך גם התייחסתי לכך בעריכת חוה"ד".

בהתאם, עסקת העברת מניות אינה חייבת במע"מ וריזל מתנגד לדווח לרשויות המס דווח שאינו תואם את מהות העסקה.