פרנקל נ' אלון

החלטה

1. כפי שפורט כבר בהחלטות קודמות, המחלוקת העיקרית בין הצדדים בתביעה זו, שהוגשה ביום 5.10.08, נוגעת לתקפותו של ההסכם שחתמה התובעת בחודש נובמבר 2007 לרכישת דירה מאת הנתבע (להלן – ההסכם).

השאלה היא, האם ההסכם בטל מעיקרו בשל סיבות נפשיות של התובעת בעת החתימה עליו, כטענת התובעת, או שההסכם שריר וקיים , כטענת הנתבע, והסכום ששולם לנתבע על ידי התובעת הוא בגדר פיצוי מוסכם על פי סעיף 11 להסכם.

2. ביום 9.11.10 מונתה כמומחית מטעם בית המשפט הפסיכיאטרית ד"ר רימונה דורסט (להלן – המומחית), לצורך מתן חוות דעת לגבי מצבה הנפשי של התובעת בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה.

חוות הדעת של המומחית הוגשה ביום 25.5.11.

3. ביום 18.7.11 הגיש הנתבע בקשה למחיקת התביעה על הסף לפי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקסד"א).

לטענת הנתבע בבקשתו, כתב התביעה אינו מגלה עילה משום שביטול ההסכם על ידי התובעת לא נעשה בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962.

4. ביום 10.10.11, לאחר עיון תגובת התובעת לבקשה ובתשובת הנתבע - נדחתה בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף , נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע לקדם משפט ליום 29.12.11 (להלן – ההחלטה).

5. עתה בפניי שתי בקשות מטעם הצדדים:

א. בקשה מטעם הנתבע להנמקת ההחלטה.

ב. בקשה מטעם בא כוחה של התובעת להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה, וזאת בשל מצבה הנפשי, כפי שאושר גם בחוות הדעת של המומחית.

אשר לבקשת הנתבע להנמקת ההחלטה

6. הנתבע נסמך בבקשתו על תקנה 192 לתקסד"א.

דא עקה, שנעלם מעיני הנתבע כי תקנה זו מתייחסת לתוכן של פסק דין, בעוד שלפנינו החלטה, אשר ניתן להגיש לגביה, כמו שהיא, בקשת רשות ערעור (ולא ערעור כטענת הנתבע).

7. יצוין, כי אין לפי התקסד"א אפשרות לבקש הנמקה של החלטה שיפוטית, ואף לא עיון מחדש.

אמנם ישנה התייחסות בפסיקה לסמכות בית המשפט לעיון מחדש, אולם נקבע שסמכות זו תופעל במקרים קיצוניים בלבד, ואין המקרה דנא נכנס לגדר מקרים מסוג זה.

8. זאת ועוד, בקשה לסילוק תביעה על הסף היא בבחינת טענה מקדמית, שמן הראוי להגישה בתחילת ההליך, מוקדם ככל האפשר, וזאת על מנת למנוע הליכי סרק ולחסוך זמן שיפוטי יקר.

על אף שהטענות שהועלו על ידי הנתבע בבקשתו, שהוגשה כאמור בחודש יולי 2011 כמעט שלוש שנים לאחר שהוגשה התביעה בחודש אוקטובר 2008, היו ידועות לנתבע לאחר שהוגשה התביעה - בחר להשתהות עם בקשתו במשך זמן כה רב.

בנסיבות אלה, אין לנתבע להלין אלא על עצמו כי בקשתו נדחתה, בין היתר, עקב השיהוי.

יצוין, כי גם לגופו של עניין לא היה מקום לקבלת הבקשה, במיוחד כאשר הפסיקה קובעת כי יש להפעיל את הסמכות הדראסטית של סילוק תביעה על הסף ונעילת שערי בית המשפט בפני תובע במקרים קיצוניים בלבד.