פרלין נ' דרייב איין - ב. אבנר בע"מ ואח'

החלטה

בקשה למחיקה על הסף של התביעה נגד המבקשת מחוסר עילה

1.המשיב הגיש תביעה נגד המבקשת ונגד חברת ליסקאר (להלן – ליסקאר) שעובדותיה, בתמצית, הינן כדלקמן: ביום 4.1.09 המשיב רכש מהמבקשת, שעוסקת בהצעת שירותי רכב ומכירת רכב, רכב מסוג מזדה 3 (להלן – הרכב). הוא שילם למבקשת 82,000 ₪ והבעלות ברכב הועברה על שמו. ביום 20.3.09 גילה המשיב כי הרכב ותכולתו נעלמו, ולאחר בירור הסתבר כי הוא נלקח על ידי ליסקאר, שהינה חברה העוסקת בעסקות מימון וליסינג לכל סוגי הרכב. לאור התקיימות תנאיה של תקנת השוק, זכותה של המבקשת ברכב וזכותו שלו עדיפים על פני זכויותיה של ליסקאר, וכך אף גוברת זכות הבעלות שנרשמה על שמו על פני שעבוד לטובת אחרים.

המשיב עתר לקבלת הסעדים הבאים:

*ליתן צו עשה בדבר השבת רכב וליתן הכרעה בדבר בעלות המשיב בו.

*להורות לליסקאר להשיב לידיו את הרכב על תכולתו.

*להשיב למשיב הוצאותיו בסך 20,000 ₪ לערך.

2.בכתב ההגנה טענה המבקשת כי דין התביעה נגדה להימחק על הסף מחוסר עילה.

3.בישיבה שהתקיימה ביום 12.6.12, כשלוש שנים לאחר הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה, ביקשה באת כוח המבקשת ליתן החלטה בבקשתה למחיקת התביעה נגדה על הסף. הוריתי למשיב ליתן תגובה בכתב לבקשה ואפשרתי למבקשת להגיב לתגובה זו.

4.הטענה העיקרית של המשיב הינה כי עמידה של המבקשת על הטענה המקדמית בחלוף שלוש שנים ממועד הגשת כתב התביעה מהווה שיהוי ומצביעה על חוסר תום לב. לדעתו, התנהלות המבקשת במהלך הדיונים שהתקיימו בבית המשפט יצרה מצג בדבר ויתורה על הטענה. כך אף לא התנגדה המבקשת לקיום ישיבת הוכחות בתיק זה, אשר בסופו של דבר לא התקיימה אלא נדחתה ביוזמת בית המשפט. כראייה למעורבותה של המבקשת בפרשת התביעה הצביע המשיב על זיכרון הדברים שהעתקו צורף לכתב התביעה, ובו הצהירה המבקשת כי הרכב נקי מכל זכות של צד שלישי, וכי היא מתחייבת לפצות את המשיב במידה ותיווצר מניעה להעברת הרכב משם המבקשת לשם המשיב. עוד נטען כי העובדה שתביעה זו מתבררת ביחד עם תביעה אחרת, במסגרתה מועלות טענות זיוף ומרמה נגד המבקשת, מצדיקה השארת תביעה זו נגד המבקשת על כנה. עוד נטען כי בסעד של סילוק על הסף עושה בית משפט שימוש רק במקרים קיצוניים, וכל עוד קיים סיכוי קלוש כי יוכחו העובדות המגבשות כתב תביעה, אין לנעול בפני המשיב את שערי בית המשפט.

5.בתגובה לתגובת המשיב ציינה המבקשת כי עמידתה על הטענה המקדמית בחלוף שלוש שנים נעשית ערב ישיבת ההוכחות הראשונה, ולאחר שהתברר כי המאמצים שנעשו לאורך זמן להשגת הסדר של פשרה לא עלו יפה.

6.אכן, מאז הוגש כתב התביעה בשנת 2009 זרמו מים רבים בירדן, ניתנה החלטה של כבוד השופט דבור מיום 7.4.09 בה התקבלה בקשת המשיב להורות על השבת הרכב לידיו, והתקיימו מספר דיונים בהם הודיעו באי כוח הצדדים על ניסיונות להגיע להסכמות.

7.במהלך השנים, ועם צירוף הבירור בתביעה שהגישה ליסקאר נגד המשיב ואחרים לבירור תביעה זו, התברר כי לצדדים אחרים ישנן טענות באשר לזכויותיה של המבקשת ברכב. אף על פי כן, לא ביקש המשיב לתקן את כתב תביעתו, אשר נותר כמות שהוא עד היום. המשיב אף הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, בו ציין כי מנהל המבקשת סיפר לו שנציגי ליסקאר ביררו אצלו היכן מצוי הרכב.

8.עיון בכתב התביעה מעלה כי אין בו כל תשתית עובדתית המבססת עילת תביעה נגד המבקשת. מעורבות המבקשת, כפי שמשתקפת בכתב התביעה, מצטמצמת להיותה מוכרת הרכב במסגרת עיסוקה. בעובדות כתב התביעה אין המשיב מלין על המבקשת בכל דרך שהיא. כך אף בתצהירו, אם כי אין התצהיר משמש אבן בוחן לשאלת קיום העילה. לא בכדי לא מופנה כלפי המבקשת אף אחד משלושת הסעדים המבוקשים. כלפי המבקשת אין כתב התביעה מגלה עילת תביעה - בין חוזית, בין נזיקית או אחרת.

אכן, היה מקום שהבקשה למחיקה על הסף תוגש כבקשה נפרדת (אם כי אין חובה שבדין לעשות כן) וכי זו תוכרע בסמוך להעלאתה. אף אם ניתן היה לפרש את שתיקת המבקשת כזניחת בקשתה לסילוק על הסף מחמת שאין כתב התביעה מראה עילת תביעה, הרי יכול בית המשפט מיוזמתו להורות על מחיקה על הסף מטעם זה. העובדה כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה הופכת את המשך ניהול ההליך המשפטי לבזבוז זמן ולהקצאת משאבים שלא לצורך.

9.אשר על כן הנני מקבל את הבקשה ומורה על מחיקת המבקשת כנתבעת בת.א. 13446-03-09.

בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: