פריליך נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על עונש שגזר בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו [כב' סגן הנשיא, השופט י. ויטלסון] בעקבות הודאת המערער במסגרת הסדר טיעון, בו הודה בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, מהירות של 85 קמ"ש, מקום בו מותר בדרך עירונית לנסוע 50 קמ"ש.

העבירה מיום 10.06.11.

ב"כ המדינה וב"כ הנאשם הגיעו להסכמה, על פיה, בית משפט התבקש ליתן למערער קנס ופסילה על תנאי.

בית משפט קמא נעתר להסדר, ולמרות שלמערער הרשעות קודמות בעבירות דומות של נהיגה במהירות מופרזת, פסק לו קנס נמוך מאוד של 1,500 ₪, אך מנגד, פסילה מותנית של חמישה חודשים למשך שלוש שנים.

הערעור הוא על משך התנאי ואורכו של התנאי.

אכן, עפ"י השקפתי, אין במקרים של פסילות מותנות ראוי לו לבית המשפט, הגוזר עונש זה, להיזהר שמא העונש שהוא מטיל יגביל את שיקול הדעת של הערכאה שצריכה להפעיל את התנאי, ולפעמים, מאסרים מותנים ופסילות מותנות ארוכים מדי, גורמים לכך שהערכאה המפעילה נזהרת בהפעלה או שבמקרים מסוימים מחויבת להטיל עונש דרקוני, בנסיבות.

במקרה שבפניי, בהינתן הקנס נמוך מאוד שהוטל על המערער, בהינתן העובדה שהוא יליד 1966 עם רישיון נהיגה משנת 1983, ובעברו, לבד מהעבירה הנוכחית, חמש הרשעות קודמות של נהיגה במהירות מופרזת, שתי הרשעות קודמות של נהיגה ברמזור אדום, עבירות בטיחות נוספות.

נכון שמספר הרשעותיו יחסית לשנת הנהיגה אינו כה קיצוני, ונכון שבעשור הראשון של האלף השלישי, אותה תקופה שהמערער לא עבר (כנראה בארץ עבירות), אבל בהינתן ההלכה שאין ערכאת הערעור מחליפה את הערכאה הדיונית בשיקול דעתה לעונש, אלא מתערבת רק בסטייה ובטעות קיצוניים, הנני דוחה את הערעור.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"ב, 24/11/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: