פריינק נ' קצפ ואח'

פסק דין

1. התביעה הינה תביעת נזיקין שהגישה התובעת הגב' פריינק נטלה, כנגד הנתבעת.

2. התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף ובהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי:

3. התובעת הינה ילידת 10/01/89, כיום סטודנטית בעיסוקה. בעת התאונה היתה התובעת בת 20 ועתה הינה בת 24 שנים.

4. הנתבע 1 במועד הרלוונטי לתביעה נהג ברכב מס' רישוי 19-369-01, הנתבעת 2 ביטחה רכב זה והוציאה עבורו פוליסת ביטוח חובה.

ביום 07/05/09 נפגעה התובעת בתאונת דרכים בעת ששימשה כנוסעת ברכב הנ"ל.

5. כתוצאה מן התאונה נפגעה התובעת באזורי גוף שונים, בעיקר בצוואר, בגב ובבית החזה. לטענת התובעת, כתוצאה מן התאונה המשיכה לסבול מכאבים ומהגבלה בתנועות הצוואר והגב, ובמשך כשנתיים טופלה בקופת חולים ונזקקה לטיפולי פיזיותרפיה ורפואה משלימה.

6. הנתבעת 2 מודה בכיסוי הביטוחי עפ"י החוק.

הצדדים חלוקים באשר לגובה הנזק.

הנכות הרפואית:

7. התובעת נבדקה ע"י אורטופד מומחה גב ועמוד שדרה, ד"ר יורם אנקשטיין, אשר מצא בבדיקתה כי טווח תנועות עמוד השדרה הצווארי מוגבל בדרגה מזערית ללא תיעוד חבלה קודמת בעמוד השדרה הצווארי או המותני, למעט תיעוד בודד של פניה לרופא בגין כאבי גב טורקלי בשנת 2004, כאשר בפניה זו לא תועדה כל חבלה ולא הומלץ על המשך בירור כלשהו.

כן מצא המומחה כי טווח תנועות עמוד השדרה המותני היה מלא, והבדיקה הנוירולוגית הייתה תקינה. בנוסף, ציין, כי עיון בבדיקות C.T של עמוד השדרה הצווארי ושל עמוד השדרה המותני הדגים תהליך ניווני קל ללא ממצא, אשר ניתן לייחסו לטראומה.

8. בהסתמך על קובץ תקנות המל"ל העריך המומחה את דרגת נכותה בשיעור 5% לפי סעיף 37(5) (א) חלקי לתקנות הביטוח הלאומי )קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956.

9. הנתבעים חלקו על קביעת המומחה וטענו כי ממצאי בדיקתו אינם מעידים על נכות, כי אם על שינויים ניוונים אשר אינם קשורים לתאונה, ולאור זאת אין כל הסבר או הצדקה לנכות הרפואית בשיעור 5% לצמיתות.

10. במקרה דנן, חרף טענות הנתבעים, המומחה הרפואי לא נחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו ואף לא הוצגו לבית המשפט שאלות הבהרה למומחה, כך שהאמור בחוות דעתו לא נסתר.

המומחה הרפואי אשר בדק את התובעת, מונה ע"י בית המשפט, ולפיכך אין לו כל עניין לרצות את אחד הצדדים, וכל חוות דעת של מומחה נטולת פניות ואובייקטיבית, ולמעט מקרים חריגים, בית המשפט נוטה לאמצה.

11. בית המשפט עמד על מעמדו של המומחה בבר"ע (מחוזי חי') 776/06 רז נ' פרוינד (פורסם בנבו), 20/11/06):

"למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד, והוא חב נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, עליו להיות נטרלי ולפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים, כמי שמסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, וככזה הוא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט".

וכן ברע"א 1858/08 הדר חב' לביטוח בע"מ נ' גלית אמויאל (פורסם בנבו 09/7/08):