פריינטה נ' מנהל רשות המסים ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת מנהל רשות המיסים לאשר הסכם מכר שנחתם בין כונס הנכסים – המשיב 2 – לבין המשיב 3 לגבי מחצית מהזכויות בנכס ברח' ארלוזורוב 1 קרית שמונה (להלן: "הנכס").

הצדדים:

המבקשת היא היורשת של מר עמרם פריינטה שהיה בעל של מחצית הזכויות בנכס.

המשיב 1 ממונה על גביית מיסים, המשיב 1 הטיל עיקול על הנכס בשל חובות של בעלי הזכויות בנכס לשלטונות המס. המשיב 1 מינה את המשיב 2 ככונס נכסים של הנכס ולבסוף אישר את מכירת מחצית הזכויות בנכס השייכות למבקשת, כיורשת יחידה של בעלה המנוח שהיה בעל זכויות במחצית הנכס, למשיב 3.

המשיב 2 מונה על ידי משיב 1 ככונס נכסים על הנכס על מנת לממשו ולכסות את חובותיהם של בעלי הזכויות בנכס לשלטונות המס.

המשיב 3 רכש את מחצית הזכויות בנכס שהיו שייכות למערערת באמצעות המשיב 2 שכאמור מונה ככונס נכסים.

ההליך:

המשיב 2 ככונס נכסים מכר את זכויותיה של המבקשת בנכס (מחצית מהנכס) וזאת על מנת לכסות חלק מהחובות של בעלה המנוח של המערערת לשלטונות המס. המכירה אושרה על ידי המשיב 1. כיון שלפי הוראות סעיף 12ב' לפקודת המיסים (גביה) רואים את פעולות הנציב או המנהל במינוי כונס נכסים לנכס מסויים של חייב, לשם גביית חוב מס כאילו היה ראש ההוצל"פ, וכיון שבר"ע זו מכוונת כנגד החלטתו של המשיב 1 לאשר את הסכם המכר שבין המשיב 2 ככונס נכסים לבין המשיב 3 כרוכש הנכס, הוגשה בר"ע זו כפי שמשיגים על החלטת ראש ההוצל"פ.

רקע עובדתי:

מר עמרם פריינטה ז"ל - בעלה המנוח של המבקשת – היה בעלים במשותף עם שניים אחרים, אדמונד ממן ואליהו זגורי, בנכס. במסגרת השותפות הפעילו השותפים במקום אולם אירועים בתחילה ביחד ולאחר מכן ברוטציה ביניהם. בשלב כלשהו מכר ממן את חלקו בנכס לשני שותפיו האחרים כך שלכל אחד מהם היתה מחצית הזכויות בנכס. מר פריינטה ז"ל חב תשלומי מיסים לפקה"ש בצפת עוד לפני פטירתו. כמו"כ מר זגורי, שותפו, חב אף הוא חובות למס הכנסה. החובות נבעו הן מהפעלת הנכס והן מעסקים אחרים שנוהלו על ידי הנ"ל, או מי מהם.

לצורך גביית תשלומי המס נקט המשיב 1 בהליכי גביה שכללו מינוי כונס נכסים על הנכס שבבעלותם של פריינטה וזגורי. ביום 11.9.95 מונה המשיב 2 ביחד עם עו"ד זינטי ככונסי נכסים של הנכס. בשלב מאוחר יותר עו"ד זינטי התפטר מתפקידו ככונס נכסים והמשיב 2 מונה ככונס נכסים יחיד של הנכס. במקביל למינוי כונס הנכסים המשיכו מגעים עם פריינטה וזגורי בקשר לחובותיהם, אך החובות לא שולמו.

במסגרת תפקידו של המשיב 2 ככונס נכסים התבקשה שומה של הנכס וביום 9.3.05 ניתנה שומה שהעריכה את שווי הנכס ב- 285,000 $ כערכם בש"ח. חוה"ד נשלחה למבקשת תוך ציון שהיא רשאית לחלוק עליה תוך 15 יום ואם לא תעשה כן יוצא הנכס למכירה. המבקשת טענה כי הערכת השמאי לא תואמת את ערך הנכס וביקשה לעכב הליכי מכירתו. בשלב זה נערכו עוד מספר פגישות בין נציגי המבקשת לבין המשיב 1, בהם השתתף גם המשיב 2, ובסופם הציע המשיב 1 למבקשת לשלם 310,000 ₪ לכיסוי חובות בעלה המנוח ואולם הסכום לא שולם (בחקירת ביתה התברר שהנימוק לאי התשלום היה אי יכולת כלכלית לשלם סכום זה). ביום 20.1.06 פרסם המשיב 2 את מכירת הנכס בעיתון. במהלך השנים מאז פרסום המודעה ועד מכירתה למשיב 3 בסוף שנת 2008 התקבלה רק הצעה אחת בסכום של 406,000 ₪ ללא צירוף המחאה בשיעור 10% לכן היא לא נדונה. בסוף 2008 הציע המשיב 3 סך של 430,000 ₪ בגין מחצית הזכויות בנכס ולאחר מו"מ העלה את הצעתו ל- 450,000 ₪. ביום 14.12.08 נחתם הסכם בין המשיב 2 לבין מציע ההצעה, משיב 3, שהוא בנו של אליהו זגורי, שהיה כאמור שותפו של בעלה של המנוח של המבקשת, ואשר אף הוא היה חייב כסף למשיב 1, אך הוא שילם את חלקו. לאחר חתימת ההסכם ביקש המשיב 2 את אישורו של משיב 1 למכירה והאישור ניתן ביום 14.1.09. בקשת רשות הערעור מופנית כנגד אישור זה שניתן על ידי המשיב 1. יש לציין כי גם לאחר פרסום המודעה בעתון על מכירת הנכס ניסו המבקשת ובני משפחתה להגיע להסדר לגבי חובות בעלה ואולם לא שולם דבר על ידי המבקשת בגין חובות אילו.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי יש לבטל את מכירת הזכויות שלה בנכס למשיב 3 מהנימוקים הבאים:

א. לא נמסרה לה הודעה על המכירה הקרובה של הנכס.

ב. לא ניתן לה להשתתף בהליך המכירה ולרכוש בעצמה את הנכס.

ג. הנכס נמכר במחיר נמוך משמעותית משוויו הריאלי והוא נמכר לבנו של בעל הזכויות האחר בנכס דבר המעורר חשד על תקינות המכירה.

ד. לא נמסרו פרטים, מידע או מסמכים על שיעור החוב העדכני ועל התקבולים שהניב הנכס במהלך 15 שנות כינוס הנכסים.

ה. לא נערכה שומה עדכנית לנכס לפני מכירתו. השומה נעשתה בשנת 2005 והנכס נמכר בסוף 2008.