פרידמן נ' לב

החלטה

בפני בקשת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות.

הנתבעת טוענת כי התביעה הוגשה בחלוף 7 שנים ו-7 ימים לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.

הנתבעת גורסת כי התובעת ואחותה הגיעו למשרדה ביום 19.1.04 וקיבלה פירוט של הכספים נשוא התביעה והתביעה דנן הוגשה ביום 26.1.11. מדובר בכספי נאמנות שהתקבלו ממכירת נכס על פי החלטת בימ"ש בתמ"ש 91412/98 .

ביום 7/10/03 ניתנו כנגד התובעת ואחותה 3 פסקי דין בהם חויבו לשלם לאחיהן וכן חויבו בתשלום שכ"ט.

לאחר קיזוז חובותיהן של האחיות נותר בחשבון הנאמנות סך של 24,570 ₪.

כאמור ביום 19.1.04 הגיעה התובעת ואחותה למשרד הנתבעת ונמסר לה פירוט החוב. במעמד זה סירבה התובעת לחתום על מכתב פירוט החשבון ועזבה את משרד הנתבעת.

לשיטת הנתבעת מיום 19.1.04 החל מרוץ ההתיישנות שהסתיים ביום 19.1.11.

התובעת טוענת כי מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום בו נולדה עילת התביעה, היינו ביום 25.2.04 היום בו הפקידה הנתבעת סך של 25,061 ₪ בחשבון התובעת ולא כטענת הנתבעת ביום 19.1.04.

התובעת טוענת כי כלל איננה זוכרת את מועד הפגישה עם הנתבעת וכי באותה פגישה לא נדונה שאלת הכספים המוחזקים אצל הנתבעת אלא נדון עניינה של תביעה אחרת.

עוד טוענת התובעת כי רק ביום 17.2.04 גילתה התובעת את קיומן של הכספים בידי הנתבעת.

הנתבעת, בתשובתה טוענת לקיומן של סתירות בגרסאות התובעת בין הנטען בכתב התביעה לנטען בתגובה לטענת ההתיישנות.

לטענת הנתבעת, דברי התובעת לפיהם את המכתב מיום 19.1.04 קיבלה במהלך חודש פברואר ועם קבלתו פנתה לעו"ד קרני, נסתרים בסעיף 2 לכתב התביעה ולתצהיר, שם היא טוענת כי פנתה לנתבעת מס' פעמים לצורך קבלת פירוט הכספים והפעולות שבוצעו. משלא נענתה פנתה ביום 17.2.04 לעו"ד קרני בבקשה שיטפל בתיק. לעומת זאת, בתגובתה לטענת ההתיישנות טוענת כי פנתה לעו"ד קרני לאחר קבלת מכתבה של הנתבעת מיום 19.1.04.

עוד לטענת הנתבעת, התובעת מאשרת שהיא ואחותה היו במשרדה של הנתבעת אבל לצורך עניין אתר.

הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין מחמת שיהוי ניכר בהגשת התביעה.

דיון:

סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות , תשי"ח-1958 ( להלן: "החוק" ) קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה שלא הוגשה עליה תובענה שבע שנים .

סעיף 8 לחוק קובע חריג לפיו מש"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת התיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אילו".

עיון בטענות התובעת מעלה, כי התובעת אינה מכחישה את הפגישה במשרדה של הנתבעת ביום 19.1.04 אלא טוענת לכך שנושא הכספים לא נדון באותה עת. ( ראה סעיף 5 לתגובה ).

אין לקבל את טענת התובעת, לפיה מועד תחילת ההתיישנות מתחיל ממועד קבלת מכתבה של הנתבעת ע"י התובעת. זאת, לאור הסתירה בין טענות התובעת בכתב התביעה לפיהן פנתה לעו"ד קרני היות ופניותיה לנתבעת לא נענו, בעוד שבתגובה לטענת ההתיישנות טענה כי פנתה לעו"ד קרני בעקבות מכתב שקיבלה מהנתבעת.