פרידמן נ' וועד הבית/נציגות הבית המשותף ואח'

החלטה

ביום 01.01.14 קיימתי דיון בסעד הזמני שביקשה המשיבה/התובעת ופתרתי אותו.

החלטה זו הינה בבקשה שהוגשה על ידי המבקשים/הנתבעים ולמרות שמי שהיה צריך להכריע בבקשה הינו השופט אליו היה צריך להיות מנותב התיק, אכריע בו.

יש להעביר את התיק העיקרי לקביעה בפני שופט.

בפניי בקשה מטעם המבקשים/הנתבעים להורות על מחיקת הנתבעים מס' 2-47 לתביעה, ולחילופין, להורות על צירוף שני נתבעים נוספים, הם בני הזוג סקרובוניק, בעלי דירה בבית המשותף.

להלן יובאו בקצרה נימוקי בקשתם:

לטענת המבקשים, תיק זה הינו גלגולו של תיק מס' 43/12 סקוברוניק נ' הנציגות, שהתנהל בפני כב' המפקחת על הבתים המשותפים בחיפה, לפיו חויבה נציגות הבית לבצע עבודות ליצירת מעקף במערכת הביוב של הבית, דרך דירת המשיבה. עניינה של התביעה נשוא בקשה זו, הינו בדרישת המשיבה לפיצוייה בגין ובקשר לעבודות שבוצעו.

המבקשים מדגישים, כי בעלי הדירות נמחקו מהתובענה הראשונה ופסק הדין ניתן נגד נציגות הבית בלבד (להלן: "פסק הדין"). כן קובע פסה"ד, כי "הנציגות תהא אחראית לתוצאות העבודות ככל שכשלעצמן תסבנה נזק". לטענתם, חרף לשונו הברורה של פסה"ד, בחרה המשיבה לתבוע סעדיה בתביעתה כעת מכל דיירי הבניין- למעלה מ-30 משפחות, וזאת בהעדר יריבות ישירה בינם למשיבה.

המבקשים מוסיפים, כי גם אם יש בידי התובעת עילת תביעה כלשהי כנגד בעלי הדירות, ולא כך, המשיבה לא תבעה את בעלי הדירה סקרובוניק, הם התובעים בתובענה הראשונה ובעלי דירה בבית המשותף.

תגובת המשיבה/התובעת:

בראשית טענותיה מבהירה המשיבה, כי תביעתה אל נולדה בגין הליך שיפוטי בו נתבעו כלל דיירי הבניין בגין נזק מהצפה של מערכת ביוב הבית המשותף. אלא תביעה זו נולדה בגין אי קיום פסק הדין ו/או ההסדר מטעם נציגות הבית המשותף, ותוך כדי גרימת נזק חמור ומתמשך על ידה ובריחתה מאחריותה, לרבות התכחשותה לנזק.

המשיבה טוענת, כי אינה מוצאת לנכון לצרף את הזוג סקוברוניק לתביעה. לעניין זה מפנה המשיבה לסעיף 11 לפסק הדין, בו קבעה המפקחת שזוג זה ישתתף אך ורק בהוצאות עלות העבודה שתעשה- כך שעל הנציגות לגבות ממנו את חלקו בשל השתתפותו בכין הוצאות העבודה, כאשר זו תבוא על סיומה. המשיבה מדגישה כי המפקחת לא מציינת שסקוברוניק יישאו בגין נזקים אשר ייעשו על ידי הנציגות.

המשיבה מציינת, כי ה"ה סקוברוניק הינו בעל חנות, אשר צמודה לבניין המגורים ובהתאם לתקנון המצוי- רשאי להתקשר עם גורם אחזקה בנפרד ואינו משלם כלל ועד בית לנציגות. לטענתה, מכאן עולה, כי הזוג סקוברוניק אינו אחראי לנזק שנגרם לתובעת, ומי שאחראית הינה נציגות הבית ודיירי הבניין בלבד.

לאור כל האמור לעיל, בוחרת התובעת להשאיר את צירופו להחלטת בית המשפט, ומדגישה כי באם יושתו הוצאות משפט כלשהן, עליהן לחול על הנתבעים הנוכחיים בלבד.

לעניין טענות המבקשים למחיקת המבקשים 2-47 מכתב התביעה- המשיבה טוענת, כי יש לבחון את השאלה האם ראוי שהנציגות, הזכאית מבחינה חוקית להיות צד בהליך משפטי בשם כל בעלי הדירות, אכן תעמוד בשם כלל הדיירים למרות אופן התנהלותה ואי עמידה באחריותה בהתאם לפסק הדין?

המשיבה מדגישה, כי בהתאם להחלטת המפקחת בהליך הקודם מיום 05.11.12, החליטה לא להתיר את התביעה כנגד בעלי הדירות באופן אישי, וזאת לאחר שהתרשמה כי הנציגות לא מתנערת מאחריותה. המשיבה טוענת כי זה המקרה היום. לטענתה, לאור התנהלות הנציגות ואי קיום פסה"ד אין בידיה כל בטוחה כי הנציגות לא תתנער הפעם מאחריותה.

לטענת המשיבה, יש לראות בדיירי הבניין כאחראים באופן ישיר להחלטת הנציגות ולפעולותיה בכך שלא פעלו כאמור בפסק הדין, ולכן מבקשת להשאיר את התביעה כנגד הנתבעים כפי שהיא הוגשה.

זאת ועוד, לטענתה לא ניתן להבטיח את ביצועו של פסק הדין שיינתן בעתיד כנגד הנציגות באם תפנה התובעת בהליכי ביזיון בית משפט, שהסנקציה בעקבותיהם הינה קנס או מאסר. המשיבה טוענת כי הדבר יגרום להרעת יתר וכן לעוול לנציגות, מבלי להוסיף שום תועלת בהשגת המטרה של התובעת לקיום עתידי של פסה"ד. על כן, מבקשת לפעול בדרך הפוגעת פחות עם הנציגות בכך שמבקשת להעמיד את תביעתה מול כל דיירי הבניין ביחד ו/או לחוד.

לאחר שהעליתי על הכתב את כל טענות הצדדים, ניתן לראות כי למעשה המשיבה לא התנגדה חד-משמעית למחיקת המשיבים 2-47 מכתבי הטענות, אלא שהיא הסבירה זאת בדיון מיום 01.01.14, היא מבקשת ערובה להבטחת הוצאות להבטחת פסה"ד של המפקחת על הבתים המשותפים שבעטיו הוגשה תביעה זו ומה טוב יותר מלהבטיח את הערובה על ידי תביעתם של כל הדיירים.

לא מצאתי נימוק זה משכנע כלל ועיקר, אינני סבור שיש הצדקה להטלת ערובה, וגם לא הוגשה בקשה שכזו.