פרידמן ואח' נ' רחבי ואח'

פסק דין

1.רקע כללי

התובע 1 והנתבע 1 הינם שותפים לעסקים, והם רכשו ביחד מספר נכסי מקרקעין. הנתבע 2 הוא בנו של הנתבע 1. תובעת 2 היא אשתו של התובע 1.

ביום 10.11.08 הגישו התובעים תביעה בדרך של המרצת פתיחה כנגד הנתבע 1 (וכן נתבעים נוספים: הבנק לפיתוח התעשייה ואגף מיסוי מקרקעין, שאינם רלוונטים לדיון שבפני)

(ה"פ 4140-11-08), במסגרתה בקשו התובעים את הסעדים הבאים:

להצהיר כי חוזה המכר שנערך בין התובעים למשיב 1 (הוא הנתבע 1 בעניינינו) בנוגע לנכס מסחרי (להלן "הנכס המסחרי") הידוע כחלקה 45 בגוש 6580- בטל.

כי חוזה מכר שנערך בין התובעים לבין המשיב 1 בנוגע למכירת חנויות ברחוב רמתיים 63 בהוד השרון- בטל.

כי יפויי הכח הבלתי חוזרים שנתנו התובעים לטובת עו"ד מנדל ורחבי- מבוטלים.

ביום 04.02.09 ניתן ע" כב' השופט א. יעקב פסק דין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (להלן גם "פסק הדין"), הקובע כך:

ההסכמים ויפויי הכח- בטלים מעיקרם.

בנו של הנתבע 1, הוא הנתבע 2, ירכוש את זכויות התובעים בנכס המסחרי (מחצית). התמורה תקבע בדרך שעליה הסכימו הצדדים. הוסכם כי במקרה של הפרת ההסכם ישלם הצד המפר לצד שכנגד סך 200,000 ₪. תרשם הערת אזהרה לאלתר.

ביהמ"ש (כב' השופט יעקב) קבע בפסק דין, על דרך הפשרה, כי התמורה תהיה בהתאם לחוות דעתו של השמאי שנקבע בהפחתה של 12% מהמחיר שקבע השמאי.

השמאי הגיש חוו"ד לפיה שווי הנכס המסחרי בניכוי הנחה שנקבעה הינו בסך 4,717,620 ₪.

לטענת התובעים, הסכום שנותר לתשלום לאחר ששולמו כספים על החשבון, הינו בסך 1,965,620 ₪. לסכום זה יש להוסיף 200,000 ₪ פיצוי מוסכם בגין האיחור בתשלום.

עוד טוענים התובעים כי הנכס הושכר ע"י הנתבע 1 וכי דמי השכירות לא הועברו אליהם החל מחודש 10/08, והואיל ותמורת הנכס לא שולמה, ולמעשה ההסכם בוטל, מגיעים דמי השכירות במלואם לתובעים, מיום שנגבו ע"י הנתבע 1 ועד ליום הגשת התביעה, ובסה"כ 13 חודשים, בסך 343,057 ₪. סה"כ סכום התביעה 2,508,677 ₪.

הצדדים חלוקים באשר לאופן ביצוע פסק הדין, והם הסכימו בהסכמה דייונית כי פסק הדין ינתן ללא שמיעת ראיות בשלוש הנקודות השנויות במחלוקת, כדלקמן:

האם זכאים התובעים לפיצוי מוסכם בסך 200,000 ₪ - בגין הפרת ההסכם

האם יש להפחית מהתמורה שנקבעה סכום שווה ערך ל- 9% מהשווי שנקבע ע"י השמאית בגין היות הנכס מקרקעין במושע

"האם יש לחייב את "הנתבע" בהחזר שכר דירה שגבה".

יצויין, כי במסגרת הסכמה זו, הוסכם עוד כי התביעה כנגד הנתבע 1 תדחה ללא צו להוצאות, וכי כל הסעדים הזמניים שניתנו כנגדו, יבוטלו, תוך שהצדדים שומרים על טענותיהם "העובדתיות והמשפטיות".