פריד-פריצי נ' נציגות הבית המשותף

פסק דין

1.התביעה שבפני היא תביעה כספית לתשלום פיצוי לתובע, בעלים ודייר בדירה בבית המשותף אשר הנתבעת משמשת כנציגתו. קדמו לתביעה הליכים אחרים בין דיירים לרבות התובע בגין ריבוי סכסוכים בנוגע לשימוש בבית המשותף ובעת ניהול התובענה, המשיכו להתנהל הליכים אחרים.

התביעה, הוגשה כתביעה קטנה ולפי החלטתי מיום 09/02/10 היא הועברה לדיון בסדר דין רגיל.

2.עילת התביעה היא אי קיום פסק דין שניתן ע"י המפקח על המקרקעין בירושלים בתיק 16/05 ביום 30/11/05 (נספח א' לכתב התביעה להלן – "פסק המפקח"). התובע טוען כי היה על הנתבעת, עם תחילת תקופת מינויה בעת מינויו של הנתבע 2 ,שהתביעה כנגדו נמחקה לפי החלטתי, למלא אחר פסק המפקח שניתן בהיעדר הגנה והתייצבות של הנתבעת ולפיו הצטוותה הנתבעת כדלהלן:

(א)להזמין מודד למדידת השטח של הבית ושל גבולות החלקה עליה הוא בנוי.

(ב) להתקין גדר בגבול המערבי של המגרש/החלקה.

(ג)לקבוע בגדר שתיבנה 3 שערים, שער אחד לכל דייר (למעט משפחת הלנר).

בסיפא של הפסק נקבע כי תוקפו ו/או מימושו של פסק הדין ושל חיובי הנתבעת יחולו

עם מינויה של נציגות לבית המשותף או מיום בחירתה של נציגות חדשה.

נציגות התמנתה ועל כך אין חולק, ביום 1.8.06 עם כניסתו של הנתבע 2 לתפקידו.

3.התובע טוען כי הנתבעת, זלזלה בפסק המפקח ונמנעה שלא כדין מביצועו למשך פרק זמן ארוך, מיום 1.8.06 ועד מועד הגשת התביעה ביום 29/12/08 , במשך 29 חודשים. בכך, נגרמה לו פגיעה קשה במניעת הזכות לשימוש והנאה סבירים מרכושו ונזקו הועמד על ידו בסך של 1,000 ₪ לחודש.

4.ביום 23/03/10 הוגש כתב הגנה ע"י הנתבעת ובו נטען כי בין היתר כי לפי פסק דין שניתן ע"י כב' השופטת מ' אביב מיום 30/12/04 בת.א. 18212/99 ועוד בטרם ניתן פסק המפקח, נאסר על הנתבע באותה תובענה הוא התובע שבפני וכן על דיירים אחרים, טמיר משה ותמרה לעשות כל שימוש בחלק החצר המוחזק ע"י התובעות (הדיירות ביהם רות ואסתר –מ.ל.)כל עוד לא נתקבלה החלטה כדין המבטלת את החלוקה הקיימת בפועל והחלה על כל החצר של הבניין" (שורות 7-9 בעמק אחד לפני האחרון, נספח ב' לכתב ההגנה).

הנתבעת טוענת כי קודם למתן פסק הדין במסגרת ת.א. 18212/99 ובמסגרתו, התבקש מתן צו למניעת פריצת הגדר של החצרות בבנין ופתיחת שער אחורי. לפיכך, הגשת התביעה 16/05 למפקח, נעשתה מתוך עורמה, בשעה שהתובע שימש כחבר בנציגות ולטובתו הוא זאת, כנגד הנציגות.

5.לנתבעת גם טענות כנגד התנהלותו של התובע בבצוע החלטת האסיפה הכללית על פריצת הגדרות במשך שנים משנת 1998 ועד שנת 2006 בהיותו בנציגות הנתבעת, 006 וכעת, הוא מבקש להתעשר על חשבונה למרות מחדליו הוא בפריצת הגדרות. עוד נטען כי במסגרת בקשה למתן צו מניעה זמני בהליך שהוגש ע"י תמרה תמיר נגד הנתבע וכן אסתר ורות ביהם וגב' הלנר (דיירות בבניין) בבש"א 6488/06, בת.א. 6845/06 הוסכם על הצדדים כי לא ייעשו שינויים בחצרות ובשערים המצויים בהם, למעט בצוע פסק הדין שניתן ע"י השופטת מ' אביב והמפקח וניתן להסכמה תוקף של החלטה ביום 13/09/06 ע"י כב' השופט א' רובין (נספח ז' לכתב ההגנה). לפיכך, נמנע מהנתבעת למלא אחר הפסק של המפקח.

יתירה מכך, לתובע יש גישה לדירתו מפתחים אחרים בבנין ולא השתנה מצבו בהעדר שער בגדר כפי שהיה במרוצת השנים ועד עתה. הצבת שער בצד המערבי, ממילא לא תועיל לו בהיותה בשטח של דייר אחר. לפיכך לטעמה, לא נגרם לתובע כל נזק.

6. לעניין בצוע הפסק ניטען כי הוזמנה מדידה ע"י מומחה מטעם בית משפט במסגרת ת.א. 6845/06 (להלן-"המודד") וכי מתוכנית המדידה שהוגשה עולה לטענת הנתבעת כי לא תהיה גישה לתובע כי אם מהשער בצד המערבי של החלקה והתובע, חלק על התכנית. לפיכך ובהיעדר משאבים מספיקים בידי הנתבעת לביצוע הפסק, נמנע קיומו. ההליך הנכון לשיטתה הוא תביעה לביזיון בית המשפט ודין התביעה דנן, להידחות.

דיון ומסקנות:

7. בחנתי את אחריותה של הנתבעת לעיכוב בבצוע פסק המפקח, הן בשאלת הזמנת המודד והן בפריצת פתח בגדר שתיבנה, על מנת שיהיה בידי התובע להיכנס דרכו לפי הפסק.

8.ביני לביני, לאחר שהוגשה התביעה ובטרם הסתיימה שמיעת העדים, ניתן פסק דין ע"י כב' השופט שמעוני בתביעה לפי פקודת בזיון בית משפט בה"פ 12031-07-11, בגין אי ביצוע פסק המפקח (הפרוטוקול ופסק הדין הוגשו ע"י התובע לפי החלטתי סומן ת/2).

במסגרת אותה תביעה, העידה הגב' אסתר ביהם, ששמשה כנציגה ממונה אצל הנתבעת וכן העיד התובע. מעיון בפרוטוקול הדיון בפני כב' השופט שמעוני עולה כי הנתבעת הסתפקה בביצוע המדידה ע"י המודד שמונה ע"י בימ"ש לצורך ביצוע פסק המפקח. כב' השופט רובין קבע בזמנו כי לצורך בירור התביעה לסילוק יד שהוגשה ע"י האחיות ביהם כנגד המשיב נדרשת מדידה של החלקה בה מצוי הבית והמודד התבקש "למדוד את גבולות החלקה וכן ימדוד את כל הבנוי על החלקה, דהיינו הבניין, מבנים נוספים אם יש על החלקה וכן גדרות כבל שיש כאלו כיום, אשר מפרידות בין חלקים שונים של החצר המקיפה את הבניין". כך גם לאור חילוקי הדעות באותו הליך בשאלת מיקומן של גדרות שנהרסו כבר, נקבע כי המודד יסמן את תוואי הגדרות שנהרסו ואם לא יהיה בידו לסמן אותם לפי ראיות שיוצגו בפניו על ידי הצדדים, רשאי המודד לסמן אותם בהסתייעו בצילומי אוויר (החלטה מיום 16/10/06 נספח ט"ו לתצהירה של גב' תמרה טמיר מטעם הנתבעת).