פריגת נ' איי. די. איי חברה לביטוח 9000000 ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים.

בכתב התביעה טען התובע כי ביום 30.9.2009 עמד עם רכבו ברחוב אילת בבת ים שהינו רחוב חד סטרי. הנתבע 3 שהיה ברכב בבעלות הנתבע 2 והמבוטח על ידי הנתבעת 1, החל בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובע.

הנתבעים הכחישו כי התאונה התרחשה בדרך שתוארה על ידי התובע בכתב התביעה וטענו כי הנזקים לרכבו של התובע נגרמו בשעה שהתובע לא שם ליבו לתנאי המקום נסע קדימה, ופגע עם החלק הקדמי של רכבו ברכב הנתבעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים ועדיהם בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלק הארי שלה. להלן טעמיי.

המחלוקת המהותית בתיק זה הינה מחלוקת עובדתית באשר לדרך התרחשות התאונה. בעוד לשיטת התובע התאונה אירעה בשעה שרכבים הנתבעים נוסע לאחור, שהרי לשיטת הנתבעים מקורה בנסיעתו של התובע קדימה.

ממכלול העדויות שהוצגו בפני עולה כי יש להעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסת הנתבעים.

עדותו של התובע היתה ברורה מאוד, ועל פיה הגיע למקום לצורך הסעת קרוב משפחתו המתגורר באותו רחוב וכי עצר את רכבו בסמוך לאותו בית.

מצאתי את עדותה של אשת התובע, אשר לא נכחה במהלך עדותו באולם , כמהימנה. דווקא העובדה כי לא ניסתה להציג אלא את האירועים כפי מיטב זיכרונה, הותירה בי רושם כי מדובר בעדות כנה.

מעדותה זו עלה כי אביה שהינו אדם מבוגר מתקשה בהליכה ומכאן כי עצירתו של התובע והמתנה להגעתו של חמו, היא סבירה בעיני.

מאידך מצאתי את גרסתו של הנתבע 3 כתמוהה וככזו שנמצאו בה חוסרים.

טען הנתבע בפני כי במועד האירוע נכחו במקום שני אנשים נוספים. על אף עובדה זו התייצב באולמי עד אחד בלבד.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי לא היתה כל סיבה לנסוע לאחור, בוודאי שלא מרחק גדול.

עם זאת, במסגרת הדיון בפני טען בתחילה הנתבע 3 כי מדובר ברחוב ללא מוצא ,כי לא ניתן להסתובב ועל כן על מנת לצאת מן הרחוב יש צורך לנסוע לאחור. בשלב מאוחר יותר של הדיון בפני ביקש לחזור בו מדבריו אלו וטען כי בהמשך הרחוב, באזור החניות, ניתן להסתובב.

הנתבע 3 ביקש להעיד מטעמו את מר צרור, אשר טען כי היה ברכב בעת אירוע התאונה. עם זאת במהלך עדותו התברר כי על אף טענתו כי ניסה להרגיע את התובע ולשוחח עימו הוא לא יכול היה לזהותו.

הגם שהתובע עצמו שאל את העד מספר שאלות, לרבות השאלה האם נוכח התובע באולם, השיב העד כי אינו רואה את נהג רכב התובע באולמי.

כמו כן טען העד כי התובע קילל וצעק ברוסית. אציין כי שמעתי את עדותו של התובע בפני והתובע דיבר עברית רהוטה.

לבסוף, וכאילו לא די היה בכך טען העד כי מקום הפגיעה היה בדלת רכב הנתבעים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי מקום הפגיעה היה בחלקו האחורי של רכב הנתבעים ובחלק הקדמי של רכב התובע, והשאלה היחידה היתה האם נסע התובע קדימה או שמא הנתבע לאחור.

מיקום הנזקים ברכבו של התובע, מחזק מסקנה זו.