פרוש נ' רגב

החלטה

1.הנתבע עותר להאריך לו את המועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט מיום 8.11.09 ולפיה נדחתה בקשתו לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 8.12.08.

2. ההחלטה הנ"ל נתקבלה אצל הנתבע ביום 10.11.09.

3.בבקשה זו טוען הנתבע כי עם קבלת ההחלטה הנ"ל הוא פנה באופן מידי ללשכת הסיוע המשפטי אשר תמנה לו עו"ד להגשת ערעור.

במאמר מוסגר יצוין כי עו"ד ת. רובין נתמנתה על ידי לשכת הסיוע המשפטי במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין.

לשכת הסיוע המשפטי דחתה את בקשתו ביום 6.12.09.

עוד טוען הנתבע כי עקב מצבו הרפואי נגרם עיכוב נוסף בהגשת הערעור.

4.ביום 24.12.09 עתר הנתבע להאריך לו את המועד להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשם מינץ (כתוארו אז) בהחלטה מיום 7.2.10 בנימוק כי על הנתבע היה להגיש בקשה זו בבית משפט זה.

5.בעקבות ההחלטה כאמור הוגשה הבקשה להארכת מועד ביום 24.12.10.

ב"כ הנתבע טוענת כי הטעות בהגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי במקום לבית המשפט זה אינה ולא היתה בשליטתו וכי יש לתת לו הזדמנות להוכיח את טענותיו בפרט כאשר המדובר בפסק דין המורה על פינויו מדירת מגורים.

6.בין לבין נפטר מר גיל מוזקיז, שהינו הבעלים של הדירה בה מתגורר הנתבע ואשר הטיפול בעניין השכרתה נמסרו לטיפולו של התובע. כמו כן, ניתן ביום 23.11.10 צו קיום צוואתו של מר מוזקיז ז"ל וכן צו מינוי מנהל עיזבון זמני לעו"ד אורי נודלמן.

7.ב"כ התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, אין למצוא כל דופי בהתנהלותו של התובע. מנגד, הנתבע, למעט סכום של 7,000 ₪ אותו שילם אינו משלם את דמי השכירות אף נכון להיום ולפיכך אין לאפשר לו להמשיך ולהחזיק בדירת התובע תוך הפרת הסכם השכירות.

כמו כן, אין ברצון הבעלים כיום להמשיך ולהשכיר לו את הדירה וזאת לאור העובדה כי במשך כשלוש שנים לערך היא אינו משלם את דמי השכירות.

8.המועד להגשת ערעור קבוע בחוק. על כן, חובה על מבקש הארכת המועד להצביע על טעם מיוחד על מנת שבקשתו תתקבל. לעניין זה מקפידים עם המבקש הקפדה יתרה. טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש את הערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין. טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש ולא ניתן להעירך אליו מראש.

9.לעניין נסיבות המקרה שבפני הרי שבמצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כאשר הטעות אינה טעות מובנת מאליה וניתנת לגילוי.

10.מהחומר המצוי בתיק עולה כי לשיטת הנתבע ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין נתקבלה אצלו עוד ביום 10.11.09.

במצב דברים זה היה על הנתבע להגיש את הערעור לבית משפט זה בתוך 20 יום מיום שנודע לו על ההחלטה.

בפועל לא הוגש הערעור במועד.

הנתבע עתר להארכת מועד ביו 24.12.09 וזאת לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.