פרוש נ' אבו ג'נאם ואח'

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 17.12.12 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היתה התובעת הבעלים של רכב מ.ר. 3874972 (להלן: "רכב התובעת").

הנתבע היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב משאית מ.ר. 6223861 (להלן: "רכב הנתבע").

מוסכם בין הצדדים כי ביום 17.12.12 אירעה התנגשות בין צדו השמאלי אחורי של רכב התובעת לבין המשאית. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת הנהג ברכב התובעת הינה, כי כאשר נסע ברח' הלל בירושלים בנתיב הימני, משאית הנתבע אשר נסעה בנתיב השמאלי, סטתה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגעה בו בצדו השמאלי אחורי.

גרסת הנתבע באשר לאופן התרחשות התאונה שונה. לגרסתו, נסע בנתיב השמאלי ברח' הלל ועמד לפני פנייה שמאלה. נהג רכב התובעת ניסה להידחף בין המשאית לבין המדרכה ובשל כך נפגע רכבו.

דיון והכרעה

העידו בפני נהג רכב התובעת, מר פרוש, והנתבע.

נהג רכב התובעת העיד כי נסע בנתיב הימני ברח' הלל, כאשר רכב הנתבע נסע בנתיב השמאלי, סטה לעבר נתיב נסיעתו ופגע ברכב התובעת בצדו השמאלי אחורי.

מנגד העד הנתבע, כי נסע בנתיב השמאלי אך היה בעצירה מוחלטת לקראת פנייה שמאלה. אז הגיע רכב התובעת, אשר ניסה להידחף בין המדרכה לבין המשאית ובשל כך נפגע.

לאחר ששעמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את הראיות ובכלל זה את הנזקים ברכב התובעת, הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסת נהג רכב התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה.

ראשית, אציין כי עדותו של נהג רכב התובעת היתה אמינה עלי.

שנית, אופי הנזק ברכב התובעת ומיקומו תומכים בגרסת נהג רכב התובעת. כך, מחוות דעת השמאי עולה כי רכב התובעת נפגע בכנף האחורית שמאלית ובדלת האחורית שמאלית. מעיון בתמונות שצולמו על ידי השמאי עולה כי מקום הפגיעה הראשונית הוא בכנף האחורית שמאלית וכי הנזק נמשך מאחור קדימה. מיקום הנזק מעיד כי רכב הנתבע היה מאחורי רכב התובעת פגע בו ושפשף אותו לאורך צדו השמאלי, ואינה מתיישבת עם גרסת הנתבע, כי נהג רכב התובעת ניסה להידחף בין המשאית לבין המדרכה. אילו היתה נכונה גרסת הנתבע, הרי שכיוון הנזק ברכב התובעת היה צריך להיות מקדימה לאחור, מה שאין כך הוא.

לפיכך אני קובעת כי הנתבע הוא שאחראי לתאונה.

בעקבות התאונה נגרמו לתובעת הנזקים הבאים: התובעת נשאה בתשלום דמי השתתפות עצמית בסכום של 2,868 ₪ וכן בתשלום כנון בסכום של 50 ₪.

לפיכך, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי הנתבע ישלם סך של 2,911 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסכום של 500 ₪.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ד, 06 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: