פרוטוקול ופסק-דין בתיק עא 4542/07

ב"כ המערערת:

לגבי ההצעה כשלעצמה, אני מבקש להפנות את תשומת לב ביהמ"ש, כי אנחנו במצב נכות מלכתחילה. אנחנו באים לביהמ"ש כשאנחנו מתעמרים לגב' שהינה פושטת רגל, שרוצים לזרוק אותה לרחוב.

היות והנכס לא שלנו אנחנו צריכים להעביר את העניין למשרד השיכון להחלטה. אני לא מסוגל לקבל סמכות טלפונית.

אני לא יודע מה יקרה במידה ויידחה הערעור, זאת היתה ההנחיה שקיבלתי ואין לי אלא להתכופף לפניה, ולהביא את התשובה כשתתכנס הוועדה ולהביא החלטה.

גם מבחינת הדיור הציבורי היא קונה זכויות בזמן, היא לא קונה בעלות, היא קונה פרק זמן חוזי לשנתיים והתקופה עברה מאליה, כך שהיא לא משפרת את מצבה, נכון להיום היא מסיגה גבול ועובדה שהיא אושרה כזכאית דיור והיא יכולה לשכור נכס אחר ויש לה לאן ללכת. גם לאמירה שהיא רשאית לדור בדירה כדיירת ממשיכה, היא לא על פי החוק, ובמידה והיא נכונה עדיין היא בחוץ מאחר ועברו שנתיים. מדובר באירוע זמני חולף. אנחנו לא נמצאים כאן בקולו של אדם פרטי אחד, יש כאן "מחלה" של דיירים שנולדים לאחר פטירה. אנחנו כל הזמן מתמודדים מול המצוקות של אותם אנשים, אנחנו מכירים בהם, ואנחנו כביכול החברה שבאה לזרוק את האנשים לרחוב, כולם אצלינו מסכנים, יש לי בתור מסכנים יותר. אני לא יכול שאם יבוא אדם פלוני וייזכר שהוא גר בדירה לאחר פטירה הוא יטען לזכותו לדור בדירה, צריך לשים סוף לזה. אין פסק דין לפינוי נגדה וצריך להתחיל את כל ההליך מחדש. 

ב"כ המשיבה:

פסק הדין ברגע שנמצא וקבע כי הגב' מתגוררת במשך שלוש שנים, אומר כי הקביעה העובדתית יש לה השלכה חוקית עובדתית. התובענה שהוגשה בבימ"ש קמא נשוא הערעור פה, יש לה גבול מוגדר, והגבול הזה דן בתקופת הפלישה של הדייר הממשיך. משקבע ביהמ"ש כי בתקופה הרלבנטית היא דרה עפ"י חוק ולא פלשה נגמרה התקופה. לא אישרו לה את ההמשך. היו צריכים להחתים אותה על חוזה על מנת להמשיך ולדור בדירה, ולהכיר בה כדיירת ממשיכה. כעת היא בדירה מכוח היותה דיירת ממשיכה. נכון שהזמן עבר כבר, אך מדובר במעגל שוטף. כשהיא ביקשה זכאות להאריך את החוזה אמרו לה כי היא פולשת ואינה דיירת ממשיכה. ביהמ"ש המחוזי בשנת 2005 בהרכב קבע,  וניתן פס"ד כי המערערת לא היתה מיוצגת ע"י בימ"ש קמא ואשר על כן הם ביטלו את פסה"ד קמא וכי הדיון יוחזר לבימ"ש קמא על מנת לקבוע כי הינה דיירת ממשיכה. כבר בשנת 2005 כשניתן פסה"ד נסתיימה התקופה.  

ב"כ המערערת:

אני מבקש כי ביהמ"ש ידון בערעור.

ב"כ המשיבה:

אני סבור, כי אין מקצה שיפורים במסגרת ערעור וכי יש לדחות את הערעור. מדובר במערערת שגם מטעמים פרוצדוראליים לא הגישה עיקרי טיעון במועד. היא טענה שביהמ"ש קמא נעדר סמכות מלדון אם ביהמ"ש אומר לי כי גם לגרסת המשיבה היא לא זכאית להיות בדירה, אני אומר שהיא זכאית להיות בדירה ונמנעה ממנה האפשרות שתוכר זכאותה אך ורק בשל העובדה שעמידר בצירוף החלטות הוועדה קבעה כי היא פולשת ואינה דיירת ממשיכה. אני מבקש את ההזדמנות על מנת להגיש.

לשאלת ביהמ"ש: למה עד היום לא הגשתי בקשה לזכויות בדירה למרות שפסה"ד ניתן כבר לפני כמעט שנה אני משיב, כי חודש אחרי זה הוגש ערעור לביהמ"ש.

ב"כ המערערת:

שאלת הזכאות נבדקה עוד בשלב הדיון בבימ"ש שלום, ונמצא כי היא זכאית לסיוע בשכ"ד בלבד.

פסק  -  דין

1.         בבימ"ש השלום נדונה תביעה לפינוי ולתשלום דמי שכירות ראויים. הטענה היתה של פלישה לדירת הדיור הציבורי ע"י הנתבעת. טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת היתה שהתגוררה בדירה עם אמה וסעדה אותה בשנות חייה האחרונות, מפברואר 1998 ועד לפטירתה של האם המנוחה ביום 16.8.01.

2.         השופט המלומד בבימ"ש השלום הגיע לכלל מסקנה, כי אמנם הוכחו המגורים של הנתבעת עם האם בתקופה הנטענת ומכיוון שכך נדחתה תביעת הפינוי.

3.         המערערת-התובעת תוקפת לפנינו את הקביעות העובדתיות של בימ"ש השלום וכן את המסקנות שהשופט המלומד הסיק מקביעות אלה לעניין זכאותה של המשיבה-הנתבעת בדיור הציבורי.

4.         עוד סבורה המערערת, כי אפילו תעמודנה בעינן קביעות בימ"ש השלום לעניין המגורים של המשיבה עם האם המנוחה וזכאותה להיקרא "דייר ממשיך", הרי בשים לב למשך הזמן שחלף מאז הפטירה וההליכים בבימ"ש השלום, אין יותר נפקות מעשית לקביעות ולמסקנות של בימ"ש השלום.

5.         סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי תשנ"ח - 1998, קובע "זכות לשכירות של דייר ממשיך". לפי סעיף 3(א) נקבעת הזכות של הדייר הממשיך להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית וסעיף 3(ג) מגביל את שכר הדירה שישלם הדייר הממשיך למשך תקופה של שנתיים "שתחילתן במועד פטירת הזכאי", בעניינינו האם המנוחה. אין מחלוקת, כאמור, כי תקופה זו של שנתיים הסתיימה כבר ומכיוון שכך ולאור הטענות הנטענות על ידי המערערת בערעור הנוכחי, לכאורה אין יותר משמעות מעשית לקביעות של בימ"ש השלום בעניין המגורים המשותפים והיותה של המשיבה "דייר ממשיך".