פרוטוקול ופסק-דין בתיק עא 280/08

אלקלעי:

מבקש לדחות הערעור על הסף. לא קיבלתי את עיקרי הטעון בזמן. הם הוגשו לביהמ"ש בזמן. היו צריכים להימסר באותו מועד לי והמסירה לצד השני חשובה יותר.

התביעה נמחקה/נדחתה. ניתן פס"ד בתביעה שכנגד ויותר לא קורה כלום. בזה הסתיימו ההליכים.  הגשנו מספר בקשות

נוטוביץ:

יש בש"א 18483/07, שהיא ההחלטה נשוא הערעור הנוכחי. 

בקשה זו מתייחסת למס' החלטות של כב' הרשמת.  במסגרת בקשת הביטול של אותן החלטות מיום 14/11/07, שניתנו עפ"י צד אחד, החליטה הרשמת מיום 28/1/08, על ההחלטה הזו שהיא החליטה ביחס לכל הבקשות, הוגש הערעור בבימ"ש כאן.

לגופו של עניין: חוזר על טענותיי בעיקרי הטיעון ובכתב הערעור.

מדובר בתביעה שעניינה מקרקעין שבה עותרת התובעת לסעד של אכיפה של הסכם שבו היא רכשה זכויות מקרקעין בנכס מסויים. המוכרת של אותן זכויות היא חברה אחרת שרכשה את הזכויות מהמשיבה , קרן הסיטי. הטענה של קרן הסיטי היא שאותה רוכשת היתה צריכה לשלם תמורת הרכישה בעבודה. והיא לא ביצעה והשלימה את כל התמורה. קרן הסיטי טוענת שהחברה שמכרה למערערת את הקרקע, לא היתה רשאית למכור לה משום שלה עצמה היו זכויות מסופקות ובנוסף משום שבהסכם המכר מופיע סעיף שאומר שהמכירה טעונה הסכמה של בעלת הזכויות. התביעה טעונה בירור.

אין ספק שיש כאן מחדל באי הגשת התשובה לתביעה שכנגד במועד. לא הוגשה תגובה לבקשה של קרן הסיטי למחיקת התביעה על הסף. העובדה הזו משמשת להם כקרדום לחפור בו ולמנוע מאיתנו יומנו בבימ"ש.  אפשר לרפא את המחדל בתשלום הוצאות לעורכי הדין.  נניח שביהמ"ש ידחה את הבקשה,  אז ייצא שמי שנהנה מכל העסקה זו קרן הסיטי. נהנתה מעבודה שביצעו לה, אנו שילמנו כ - 250 אלף דולר.

אני מראה לביהמ"ש תצהירו של יואב סלומון מתאריך 4/12/07 התומך בבקשה לביטול פסקי דין.  מפנה להחלטה העיקרית. אנו ביקשנו לבטל ההחלטות מיום 14/11/07:  בתיק בש"א 10945/07, תביק בש"א 12730/07 ובתיק בש"א 10949/07.   ההחלטה נשוא הערעור לא מתייחסת לבקשותינו לביטול החלטות אחרונות אלה.

כן אני מראה לביהמ"ש את פסה"ד שניתן בהליך העיקרי ביום 14/11/07, בתביעה שכנגד, ושאותו ביקשנו לבטל.

לגופו של ענין  - הרשמת קובעת בהחלטה שאמנם המבחן העיקרי לביטול החלטה/פס"ד הוא סיכויי ההצלחה. הרשמת שגתה פה בשלושה:

היא לא שמעה הגירסה שתומכת בסיכויי ההצלחה שלנו. מצד אחד מפנה לתצהיר של שיוביץ שתמך בבקשה להטלת עיקול, עם הגשת התביעה העיקרית, אך היא אומרת שזה אינו רלבנטי. הרשמת מפנה לתגובות של משיבים אחרים בתיק העיקרי 8,9, 11. שורות 5,6.

לא נתתי לו את עיקרי הטיעון בזמן. זה הוגש בזמן לשופט. היתה הבנה שגויה בין המזכירות.

אלקלעי:

חוזר על טענתי המקדמית.  ביהמ"ש מקפח באורח מהותי את זכויות המשיבה. ביהמ"ש קיים דיון לגופו של עניין מבלי שניתן לי להשלים טענתי המקדמית שמתחלקת ל- 2:

לדחות הערעור על הסף, לחילופין לדחות הדיון תוך חיוב הוצאות לדוגמא לאוצר המדינה ולנו, ואז אגיש עיקרי טיעון משלימים. לא יעלה על הדעת שחבריי יטענו לגופו של עניין ואני מנוע מלהתייחס לעניין לגופו. את עיקרי הטיעון קיבלתי לפני שבוע. את שלי הגשתי באותו יום.

חברי טוען שרשמו בגין ההסכם הערת אזהרה. זה נעשה תוך זיוף על ידי המערער 2. הוגשה תלונה למשטרה שלא בוררה עד היום.   אם ביהמ"ש שואל אותי מדוע לא ליישם את הכלל שבמקרה של טעות בהליך הדיוני, רצוי לפסוק הוצאות ולמחול על הטעות אני עונה: חבריי הודו פה שנעשה פה מעשה רשלנות. הודו פה שהנזק שנגרם להם הוא בסביבות 250 אלף דולר. יש פוליסת ביטוח לעורכי הדין. הנזקים שלנו הם מליוני שקלים.

הדבר האלמנטרי הוא להצביע על סיכויי הצלחה, הם לא הגישו תשובות במועד והם מצפים לקבל עזרת ביהמ"ש. אבקש לדחות לגופו של עניין תוך חיוב בהוצאות ואבקש לדחות, לחלופין, את מועד הדיון גם תוך חיוב בהוצאות.  נכון שיכולתי לקרוא את עיקרי הטעון של הצד שכנגד לקראת הדיון דהיום. עשו לי תרגיל "עוקץ" בכוונה שמרו את עיקרי הטיעון ולא מסרו אותם במועד, כדי שלא אוכל, בעיקרי הטעון שלי להתייחס לשלהם, כיאות. וזה מחזק טענתי לגבי צידקת החלטת הרשמת בעניין מחדליהם הדיוניים.