פרוטוקול והחלטה בתיק פשר 1089/07

עלי:

הנאמן הגיש דו"ח מטעמו בכל מה שקשור לכספים שבידיו אשר הצטברו בעקבות מכירת הציוד של החברה בהתאם להחלטת ביהמ"ש. המצב היום הוא שיש בקופה סכום של 164,000 ש"ח וסכום נוסף שהיה בקופת הנאמן בסך של 26,551 ש"ח. בסה"כ בקופת הנאמן מסתכמים הסכומים ב-190,881 ש"ח. ביהמ"ש אישר לנאמן תשלום הוצאות כמפורט בסעיף 20 לדו"ח שהוגש. אנחנו מבקשים גם שביהמ"ש יאשר את שכרו של הנאמן בהתאם לסעיף 23 לדו"ח.

לגבי יתר הסכומים, אני סבור שביהמ"ש צריך לחלק את הסכומים בהתאם לסדרי הנשייה, כל אחד וטענותיו. בנק לאומי הגיש בקשה בעניין, ויש עוד נושים.

ריבנוביץ:

הגשנו תגובה לבקשת הנאמן בתאריך 6.1.2008, ואנחנו ביקשנו לאשר את פעולות הנאמן, את הנתונים הכספיים שהוצגו על ידיו, וביקשנו במסגרת התגובה לאשר את חלוקת הכספים באופן כפי שהצענו בסעיף 2, 3 ו-4 לתגובה, ביחס לאותם נכסים שקיימים לגביהם שיעבודים ספציפיים. התמורות שהתקבלו ממכירתם יעברו לבנק כפי שכתבנו.

הגשנו הודעה נוספת ביום 11.2.2008, וזה בכל הנוגע לעניין טענת העיכבון שהועלתה על ידי ברוט ישראל תעשיות.

אם ביהמ"ש סבור שהנאמן צריך להכריע בשאלה ולא ביהמ"ש, אין לנו מה לעשות כאן כרגע.

צבע:

הגשנו תגובה לדו"ח הנאמן, וביקשנו ממנו להשלים פרטים נוספים מתוך הדו"ח שלו. קיבלנו את זה בצורת תשובה במילים ולא במסמכים. כך לדוגמה נודע לנו שדווקא כן היו מבוטחים המיטלטלין שהיו בתוך המפעל, אבל לא ידענו מה עלה בגורל התביעה לחברת הביטוח ועדיין איננו יודעים. בנוסף, היו שני נושים שבא ולקחו ציוד מהמקום, וביהמ"ש עיכב את כל המשך אותם הליכים במסגרת אותם תיקים פרטניים. הבנתי שמכונה אחת נלקחה במסגרת תיק הוצל"פ, ומכונות אחרות נלקחו בלי צו. לא ראיתי התייחסות של הנאמן לכך. לא קיבלנו מהנאמן פירוט יתרות הכספים בחשבון החברה במועד שהוא נכנס, ולא קיבלנו ממנו פירוט יתרת תביעות החוב למועד העכשווי. כי למיטב ידיעתנו, בדיון הראשון בסוף 2006, כשהוצג ההסדר, החוב לבנק היה כ-40,000 ש"ח, והיום אנו מבינים שהוא עומד על 116,000 ש"ח. האם חלק מהחובות נוצרו לאחר מועד הסדר הנושים, איננו  יודעים. בנוסף, אין שום התייחסות מבעלי המניות והמנהלים שהתחייבו במסגרת ההסדר לרשום הערת אזהרה על ביתם ולא לעשות שום דיספוזיציה. אנחנו יודעים שהיו רכבים לחברה באותה תקופה, ואיננו יודעים אם הם נמכרו. במסגרת ההסדר חויב הנאמן להגיש דו"ח כל רבעון, ואני ראיתי רק דו"ח אחד לאורך כל התקופה.

נקודה נוספת - במסגרת הוצאות פירוק אנחנו מבקשים לכלול 5 ימים נוספים שמיום שהגענו להסכמה עם נציג הבנק והנאמן לאפשר להם להישאר בנכס כדי למכור את הציוד וכך לחסוך הוצאות לכולם, ואף עשינו להם הנחה בדמי השכירות, ועבור חודש נובמבר קיבלנו את השכירות, והנכס פונה 5 ימים מאוחר יותר, ואנחנו מבקשים תוספת בגינם. הנאמן בעצמו כותב בבקשתו הראשונה בהליך המחודש שהוא היה צריך להחזיר את הנכס נקי מכל אדם וחפץ, והנכס הוחזר במצב מזעזע, והיו לנו הוצאות ניקיון, וצירפנו חשבונית בעניין. בנוסף, הוצאו ונתלשו חלק מהמכונות, וחלקן הוצאו דרך הגג, וביקשנו שיסגרו את הפתחים, ולא עשו זאת, וגם זאת אנחנו דורשים כחלק מהוצאות הפירוק.

קונפינו:

מרשתנו התקשרה עם החברה לאחר הקפאת ההליכים וגם ביצעה את העבודות וסיפקה את הסחורה לאחר ההקפאה. הנחת העבודה הייתה, ואומר זאת בזהירות, שהעבודה מתבצעת מול הנאמן מאחר שהחברה בהקפאת הליכים. מדובר בווילונות ובדקורציה לחלונות בבי"ח הלל יפה. הגשנו תביעה אישית נגד הנאמן בבימ"ש השלום, והיה לנו דיון, ונרמז לנו בעדינות שאנחנו צריכים להגיע לפורום כאן, ואני מבקש קדימות בנוגע לחלוקת הכספים, מאחר שהחברה התקשרה בזמן הקפאת ההליכים.

עלי:

אנחנו הגשנו תשובה ב-27.1.2008 ובה פירטנו פירוט רב.

הנושה העלה טענה שלא נערך ביטוח, ואנחנו מבירור שערכנו התברר שהציוד מבוטח והיה מבוטח באותה עת בחברת ביטוח הראל. בכל אופן, צריך לזכור שהפעולות האלה כפי שדווח לביהמ"ש בזמן אמת נעשו כאשר החברה התנהלה כעסק חי, והנאמן שימש כנאמן להסדר הנושים, ולא כנאמן במסגרת הקפאת ההליכים. כלומר לא היו לו סמכויות ניהול כפי שהיו לו בהקפאת ההליכים. לכן גם חלק מהנתונים אינם מצויים בידיו בצורה של מסמכים ונתונים מפורטים. חברי בא כוח הנושה ברוט מעלה כל מיני טענות לגבי בעלי המניות באופן ישיר, והוא יכול להעלותן. אין לנאמן תשובה לגבי פעולותיהם של בעלי השליטה והמנהלים.

איני יודע לאשורו מה קרה עם הערות האזהרה. הנאמן נמצא בסטטוס שאינו ברור. הסתיימה הקפאת ההליכים, אושר הסדר נושים, והוא הנאמן בהסדר הנושים, אבל אנו סבורים שיש הבדל בין מצב שבו הנאמן בהקפאת הליכים מרכז את סמכויות הניהול לבין נאמן בהסדר נושים שאז החברה ממשיכה להתנהל באמצעות האורגנים הטבעיים שלה. כל המידע שבידי הנאמן נמסר ויימסר.

לגבי הטענה של המכונה שנלקחה, מונחת בפני ביהמ"ש בקשה של חברת אקספוריה. יש איזשהו צו של בימ"ש שלום שהמכונה תישמר על ידי אותו נושה. הגשנו שם הודעה לביהמ"ש, פירטנו את ההליכים וציינו שלדעתנו הדיון צריך להתנהל בפני בימ"ש נכבד זה. יש נושה שהגיע וניסה לעקל ולהוציא את המכונות והציוד, בסיכום עמו המכונות והציוד נשארו במקום, והמכירה בוצעה כשהציוד במפעל. כפי שפירטנו בהודעות שהגיש הנאמן, חלק מהמלאי והמכונות שהיו בחברה נבזזו לאחר שהמפעל נפרץ יום קודם או במהלך לילה מסוים, ודיווחנו על כך. הנאמן מצוי היום בסיטואציה שלא ברור מכוח מה הוא פועל. הוא מכר את ציוד החברה מכוח החלטת ביהמ"ש. אם ביהמ"ש יסמיך אותו לבצע פעולות, הוא יברר ויפנה לחברת הביטוח. למעשה גם המכירה היום הייתה צריכה להתבצע להבנתנו בהליך של פירוק, אלא שהייתה בעיה טכנית; התברר שאם החברה הולכת להליך של פירוק, יידרשו פרוצדורה והוצאות שכנראה לא היו בנמצא בזמנו. חוץ מזה, הנאמן גם רוצה לנהוג בשקיפות; להמשיך ולנהל את ההוצאות על ידי הנאמן זה לא פרופורציונלי ביחס לסכומים שנמצאים בקופה.

ריבנוביץ:

במסגרת הליך הקפאת ההליכים נעשה הסדר נושים, אך הוא נכשל ולא יצא לפועל. במסגרת ההתיידנות המשותפת שהתקיימה בפני בימ"ש זה אפשרנו לנאמן, לאחר שהסדר הנושים נכשל, למכור את ציוד המפעל ולהכניס כסף לקופה, וביהמ"ש הורה שמישהו מהנושים צריך להגיש בקשת פירוק/כינוס על מנת שניתן יהיה לחלק את הכספים. אם ביהמ"ש ימנה את הנאמן על מנת שיבדוק את תביעות החוב והמחלוקות שבין הנושים השונים, ובכלל זה לעניין העיכבון, מה טוב. אם לא, נעביר את זה להליך של פירוק, ונצטרך למנות מפרק או כונס, וזה ייקח יותר זמן.