פרוטוקול בתיק פ 1999/04

ב"כ המאשימה:

עפ"י מצב חשבון עדכני נכון להיום, החברה לא פעילה מתאריך 11.1.06.

גזר דין

1.         בתקופה הרלוונטית לכתב האישום המתוקן, היתה הנאשמת 1 חברה לתכנון התקנת מתקני חשמל ונרשמה כעוסקת מורשה במשרדי המאשימה ונאשם 2 היה מנהלה הפעיל.

2.         הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בכתב אישום מתוקן, בכך שלא הגישו 25 דוחות מע"מ תקופתיים במועד, בתקופה שבין מרץ 2002 ליוני 2004, עבירות לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975 בקשר עם סעיפים 67 (א) + 69 + 88 (א) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו 1975 וביחד עם תקנות 20, 23 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו  - 1976 ונאשם 2 הורשע גם מכח סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975.

3.         ב"כ המאשימה עתרה להטיל על נאשמת 1 קנס מרתיע ועל נאשם 2 מאסר בפועל מרתיע לתקופה העולה על 6 חודשים, מאסר על תנאי מרתיע וקנס הולם וחזרה מבקשתה להפעיל את ההתחייבות שהוטלה על הנאשמים בת"פ שלום חיפה 6223/00 לאחר שהוברר שהנאשמים לא חתמו על ההתחייבות.

            בטיעוניה ציינה, כי הנאשמים לא הסירו את המחדלים. סכום קרן המס שלא הועבר למאשימה בגין חודשים יוני, יולי וספטמבר 2003 הינו 21,000 ש"ח. על פי הערכת המאשימה, מגיע סכום המס שהנאשמים לא העבירו למאשימה לכ - 180,000 ש"ח בגין כל הדוחות התקופתיים שטרם הוגשו.

הנאשמים אשר הורשעו בעבר בגין אותן עבירות, חזרו והמשיכו לבצע עבירות עפ"י חוק מע"מ. מדובר בעבירות שהפכו ל"מכת מדינה" ועל פי הפסיקה, יש להחמיר בענישתם.

4.         ב"כ נאשם 2 עתר לבית משפט להטיל עונש של מאסר על תנאי וקנס. בטיעוניו ציין, כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה וחסך מזמנו של ביהמ"ש. מדובר בנאשם שכשל כעצמאי עקב המיתון הקשה ומוסר התשלומים הירוד. כתוצאה מכשלונו של הנאשם כעצמאי ומצבו הכלכלי הקשה, התא המשפחתי התפרק, נפתחו כנגדו הליכי  הוצל"פ רבים. הנאשם נטל הלוואות ואת הכספים מההלוואות הזרים לנאשמת 1 לשם הישרדותה, אולם מאמציו ירדו לטמיון. הנאשם גרוש ואב לשלושה ילדים קטינים, בהם בן הסובל ממחלה, אשר מטעמי צנעת הפרט, לא אפרטה, אשר אותו מלווה הנאשם לטיפולים. הנאשם רב סרן במילואים, השתתף במלחמות ישראל ומתנדב כשנתיים במשא"ז.

            הנאשם עובד כיום כשכיר ומנסה להשתלב במעגל העבודה וכן מקדיש את זמנו לבנו החולה ולהתנדבויות בקהילה והוריו מסייעים לו מבחינה כלכלית.

            ב"כ הנאשמים טען, שלא ניתן לייחס לנאשמים, שלא העבירו למאשימה מסים בסכום של למעלה מ - 21,000 ש"ח, שכן לא הובאו ראיות וב"כ המאשימה אינה עדה במשפט.

כמו כן, עתר לבית המשפט להתחשב בכך שהעבירות שבהן נאשם 2 הורשע, אינן עבירות מסוג פשע וכן שנאשמת 1 אינה פעילה.

            נאשם 2 טען, כי נאשמת 1 אינה פעילה מפברואר 2005. הנאשמים לא קיבלו כספים ממוסדות ציבורים בגין עבודות שביצעו וכן אותם מוסדות ציבורים לא העבירו למאשימה כספי מע"מ, כפי שהתחייבו לעשות.

5.         בתי המשפט  חזרו והדגישו בשורה של פסקי דין את החומרה הרבה בעבירות מס וציינו כי אין להקל בעברייני מס המשולים כמי ששלחו ידם לקופה הציבורית. על פי הפסיקה, אין בבעיותיהם הכלכליות של נאשמים, כדי להצדיק את מעשיהם ואין להקל בעונשם של נאשמים שאינם מסירים את המחדלים.

            בבואי לגזור את דינם של הנאשמים, שקלתי, מחד, את עמדת הפסיקה, מספרן וחומרתן של העבירות שביצעו הנאשמים. את הרשעתם הקודמת של הנאשמים מיום 15.03.01 בתיק פלילי שלום חיפה 6223/00 בו הורשעו ב - 14 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד ועבירה של הגשת דו"ח הכולל ידיעה לא נכונה, בלא הסבר סביר. מעיון בגזר הדין עולה, שבית המשפט התחשב שמדובר בהרשעתם הראשונה של הנאשמים ושרוב המחדלים הוסרו וגזר על הנאשמים קנס והתחייבות בלבד.

אני רואה בחומרה שגזר הדין הנ"ל לא הרתיע את הנאשמים לחזור ולבצע את אותן עבירות ודוחות תקופתיים רבים  לא הוגשו למאשימה עד היום.

בהעדר מסמכים מצד ב"כ הצדדים, לא ניתן לקבוע את גובה המס שלא הועבר למאשימה, אולם, ברי, שלא ניתן לייחס לקולא את העובדה שהנאשמים לא הציגו דוחות למאשימה. 

            יחד עם זאת, לקחתי בחשבון שהנאשמים הודו, חסכו מזמנו של בית המשפט, נאשמת 1 אינה פעילה ואת נסיבותיו האישיות של נאשם 2.

            לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הן לקולא והן לחומרא, ועיינתי במסמכים שהוגשו ע"י ב"כ נאשם 2, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים: