פרוטוקול בתיק עפא 48/06

עו"ד כהן : בהתייחס לטענה כי לא נקבע קביעה לגבי חבותו של משיב 2 
בפסק -הדין - הנאשם עצמו פתח את עדותו בבית המשפט בזה שהוא המנהל של החברה, ומעולם זה לא היה שנוי במחלוקת ואין התייחסות ספציפית בפסק הדין.

עו"ד לאופר :  מציג בפני בית הדין את הפרוטוקול ואת כתב האישום.

עו"ד כהן : בהתייחס לכך שהעבירה לפי סעיף 32 נמחקה - אני לא חולקת על כך שבית הדין האזורי בהחלטה מיום 5.3.2000 (פרוטוקול בכתב) הורה על מחיקת אישום לפי סעיף 32 (א) לחוק שירות התעסוקה תשי"ט - 1959. יחד עם זאת, סעיף 32 הוא סעיף הזיקה במסגרת סעיף 2 להעבדה שלא כדין. זה לא סעיף בפני עצמו. אני מסכימה שהכרעת הדין בעניין זה שגויה, אך אין בכך משמעות אמיתית.

בהתייחס לנטען לטענות המערערים בהודעת הערעור בסעיפים 27 ו-28 בדבר היעדר התאמה בין פרטי הרישום בכתב האישום לראיות אני משיבה:המשיבה בזמנו הביאה עובדת של משרד הפנים ובאמצעות הביאה תעודות עובד ציבור ועל בסיס עדותה מדובר על תעודות שהיא חתומה עליהם התבקשה הרשעה. וההרשעה המתבקשת לפי התעודות שהגישה. אם התובע שגה, ההרשעה על סמך מה שהגב' העידה. הניסיון להיבנות מאמירות כלליות הוא לא נכון. העדה נחגרה על הדוכן, ואף חד לא אמר לה שבתעודה כתוב אחרת וזה שגיאה וצריך להתמודד איתה. גם הדברים הספציפיים חל בהם שיבוש אך זה לא דבר שצריך להיבנות ממנה.  בית הדין  קבע כממצא את הנתונים עליהם העידה.

לשאלה האם הוגש כתב אישום נגד מפעל גידרון כ"שותפים לעבירה" אני משיבה שבית הדין אמנם קבע שהמעסיק הוא לא המעסיק הבלעדי, הוא לא קובע קביעה פוזיטיבית כי מפעל גדרון הוא מעסיק נוסף. לא היתה קביעה שגדרון מעסיקה בפועל.

לעניין שיעור הקנסות - האם הקנסות עודכנו בצורה של הכפלה או הצמדה אני משיבה שלמיטב הבנתי יש אי הבנה, הקנסות על פי חוק העונשין לא הוכפלו. העדכון הוא מעת לעת באורח שוטף . מה שהוכפל, שאליו התובעת מתייחסת, אלו הקנסות הבסיסיים המינהלים. מה ההבדל בין זה להרשעה על פי חוק העונשין - הם הורשעו לפי חוק העונשין, והקנסות על פי חוק פלילי. לכן התביעה מעלה זאת כטיעון בטיעונים לעונש להציג את פן הספציפית לעניין עובדים זרים וזה לא משנה את הקנס לפי חוק העונשין.

בעמ' 9 לפר' מתאריך 22.6.06-  שורות 5-9 -  החישוב נעשה על פי חוק העונשין, עם המדרגות של חוק העונשין. אני לא נכנסת למכופל וזה על פי סעיף 61 לחוק העונשין.

בהתייחס לגזר הדין שאינו מנומק בכלל - לגבי שיעור הקנס כפי שבית הדין רואה, היחס בין הקנסות המרביים שהיה ניתן להשית בתיק זה הוא כדלהלן: לחברה הקנס הוא לכל עובד לפי חוק העונשין הוא כ- 26,000 ש"ח נכון להיום, זה המדרגה. כפל הקנס לחברה הוא פי ארבעה מ-26 זה כ-100,000 ש"ח לעובד ואת זה צריך להכפיל ב-7 עובדים שהועסקו שלא כדין. כך שהקנס של 60,000 ש"ח הוא סביר ומבטא את השיהוי הרב שחל. נתון נוסף: גם לגבי העבירות של חברה זו ביצעה. גם לגבי המנהל הקנס הוא סביר, בשים לב לכך שהקנס המרבי הוא 182,700 ש"ח.

העובדה שבכתב האישום שארבעה גורשו ושלושה לא גורשו, אין כדי להשליך על הקביעה שכל 7 העובדים הועסקו שלא כדין בעת הביקורת.

עו"ד לאופמן : מאחר והכרעת הדין אינה מנומקת כדבעי וקשה לנו לדעת מקריאתה על מה היא מתבססת, אני יכול לשער שהיא התבססה על עדותו של מנהל חברת "גדרון".  מה היה תפקידה של הנאשמת מס' 1, או המערערת בכל הסיפור, וסוברני שבית הדין קמא לא התמודד עם מערכת היחסים בין הנאשמים לעובדים שנתפסו. גם מספר העובדים לא הוכח והסיפרה 3 או 7 הוא משמעותי לעונש ולגזר הדין. עצם זה שעצרו 3 עובדים ולא 7 משום שהם היו בהיתר.  סבורני, שלא היו 7 עובדים, אלא 4 עובדים ואותם 4 זהותם לא הוכחה. העידה גב' קונפורתי מטעם המאשימה, לעניין רישומי העובדים, מחמת העובדה כי איש מהעובדים לא בא להעיד. גב' קונפורטי אחראית על הרישומים בתנב"ג כאשר העובדים לא הובאו להעיד והעידה כי הרישומים היותם עובדים זרים אינם מדויקים. לא העובדה שנעצרו, לא העובדה כי אין בידם היתר ולא מספרי הדרכון. נוצר ספק שמשחק לטובת המערערים.

בנקודה הזו, גדרון היא לא שותף לעבירה, מה שנקרא מבצע עיקרי. אם מתייחסים לעדות מנהל גדרון, .. אנו סבורים שלא מדובר במעסיק משותף אלא במעסיק שהוא חברת גדרון והמערערת כלל לא היתה מעבידה, מעסיקה. היא נתנה שירותי קרקע וזה לא הופרך ואין קביעה לא פוזיטיבית בעניין הזה. שירותי הקרקע זה שירותי קרקע ושיקים ועמלה ותלושי שכר. החברה קיבלה על כך עמלה, ללא ספק. המעביד הודה כי הוא העסיק.

אני ער למגמה שביקש המחוקק להכניס פה ולגישתו של בית הדין, אך אנו במשפט פלילי אנו באים לברר מה תפקידה של המערערת ויש לנו ספק גדול. בית הדין לא נימק את פסק דינו בצורה נאותה.

עו"ד אוחנה : אני מבקש להתייחס לדברים שקשורים ושלובים זה בזה. ברור לכולנו שההרכב הזה הוא משפט פלילי ועולה על כל ערכאה מסוג אחר. הש' בסעיף 13 קבעה כי גדרון היא שותפה של הנאשמת, אזי אם המערערת עברה על החוק ואמרה הש' שגדרון שותפה לעבירה, על פי ההלכה, גדרון היא נגועה בדבר ודרוש לה חיזוק ואי אפשרו להרשיע על פי עדותו של מר אקיים וברור לנו מדוע הוא רוצה להפיל את האשמה על גדרון. לא הוגש נגדו כתב אישום. עד מדינה לא חייב הסכם של עד מדינה בכתב זה יכול להיות הסכם במכללא. אם הוא עד מדינה, בכדי להרשיע על סמך עדותו צריך תוספת סיוע , תוספת שמסבכת.

נניח לעדותו של מר אלקיים שהיא משמעותית, במהלך הזה הציגה, לכאורה, המאשימה חשבוניות ותלושי שכר, לא ראיתי בפסק הדין את שמם של אותם עובדים. לא מדובר בראיה שמסבכת אותם.  

עו"ד לאופמן :  באותו זמן העיד סמנכ"ל המערערת, שהעובדים התקבלו "בירושה" מגדרון. את העובדים סיפקה עתיד חברת כח אדם, וסה"כ ביקשו שהמערערת תיתן שירותי קרקע, זה מעין כיסוי.

לגבי הרשעתו של מערער מס' 2 - כפי שנשאל כאן, המנהל הוא אינו יחיד בחברה ויש עוד מנהלים. אנו סבורים שזאת לא הוכח.

לגבי שיעור הקנסות - אנו סבורים שהקנסות אינם בגדר עדכון מדדי. 

לגבי סעיף 61.1.3- הקנס עודכן מעבר למדד. העבירה בוצעה בשנת 98 וגזר הדין ניתן בשנת 2006. עברו 5 שנים מזמן הסיכומים ועד מתן פסק הדין.