פרוטוקול בתיק בש 4639/05

הערה:

הדיון נקבע להיום בשעה 09:00. ב"כ המבקשת,  ב"כ המשיבים וביהמ"ש היו מוכנים, אך הוברר כי המשיבים לא הובאו - השעה עתה 09:20.

מפקד ליווי נגב יבהיר פשר העיכוב שגרם לתקלה בעבודת ביהמ"ש.

החלטה

1.         נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שתי עבירות של סחיטה באיומים, החזקת נשק ותקיפה בנסיבות מחמירות.

            יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לסיום ההליכים.

2.         לפי כתב האישום מכירים המשיבים 1, 2 , 3 ו- 5 את המתלונן היכרות קודמת, והאחרון שנהג לשווק הרצאות ולהזמין אנשים לשמוע הרצאות בענין ניהול ושיווק עסקים, התקשר ביום 8.5.05 למשיב 1 והזמין אותו להגיע בשעות הערב של אותו יום למלון פרדייז באר-שבע, שם ישמע כיצד להרוויח כסף והציע לו להביא מישהו עמו.

            המשיבים 1, 2 ו- 3 הגיעו  למלון פרדייז במועד ולפי ההזמנה, נפגשו עם המתלונן והשתתפו יחד עמו במפגש שבמלון, אך לא היו מרוצים  מכך שלא קיבלו כסף במפגש וסברו כי מגיע  להם פיצוי על כך.

            המשיבים, לפי כתב האישום, נדברו ביניהם וקשרו קשר לסחוט באיומים את המתלונן ולהניעו לשלם להם סך של כ- 100,000 ש"ח או להעביר לידיהם את רכבו מסוג BMW כפיצוי על מעשיו.

במסגרת הקשר, כך נאמר, התקשר המשיב 1 למתלונן מספר פעמים באותו ערב וכך למחרת ביום 9.5.05, בנוכחות המשיבים או חלק מהם ודרש מהמתלונן כי יפגש עמו - עד שהמתלונן אכן הסכים להפגש ביום 9.5.05 מחוץ לביתו של המשיב 1 באופקים סמוך  לפני חצות.

המשיבים אכן נפגשו לפני הגעת המתלונן שהגיע למקום המפגש סמוך לפני שעת חצות, המשיב 1 ביקש מהמתלונן שילך עמו לצד והמתלונן עשה כך, והמשיבים 2 עד 6 הלכו בעקבותיהם, עד שהגיעו לצומת שם נעמדו סביב המתלונן והקיפו אותו.

המשיב 1, כך נטען, אמר למתלונן שהבטיח לו כי ירוויח כסף אך במפגש אמש לא הרוויח דבר והמתלונן הסביר לו כי התכוון לכך שתהיה למשיב 1 אפשרות להרוויח כסף תמורת עבודה  - כפי שהוזכר במפגש.

לפי כתב האישום אמר המשיב 1 למתלונן כי אין הוא עובד, כי הוא מתפרנס מסחיטת כספים, יחד עם שאר המשיבים, וכי אלה הם עושי דברים.

המשיב 1 הטיל אימה על המתלונן בכך שסיפר לו כי ירה על אנשים וטען בפני המתלונן כי סבר שהוזמן למפגש על מנת לבצע עבירות ולשם כך הצטייד בכלי נשק, כלי רכב ואנשים רבים באותו ערב - ומשום כך ומשום שהמתלונן הבטיח להם כסף ולא קיים הבטחתו - הרי עליו לפצות בגין ההוצאות סך של מעל 100,000 ש"ח.

המשיבים 2 ו- 5 איימו על המשיב והטילו עליו אימה בכך שאמרו לו כי הוא חייב להם מעל 100,000 ש"ח או שיתן להם את רכבו כפיצוי על ההוצאות שנגרמו להם. המשיב 3 איים על המתלונן בכך שאמר לו כי באותו ערב בהרצאה רצה לתופסו ולזורקו מהחלון, וחזר  ואמר לו כי הוא חייב להם כסף שהרי סגרו את המוסכים שלהם באותו יום על מנת להגיע למלון. המשיב 4 הוסיף ואמר כי יש לו ילדים והוא צריך להאכילם , וזאת כך נטען , על מנת להטיל על המתלונן אימה ולהניעו לתת למשיבים כסף, ועוד אישר את דבריו של המשיב 1.

עוד נאמר כי המשיב 1 דרש כי המתלונן יניח את מפתחות רכבו על הקרקע, נטל את המפתחות ואמר למשיב כי עכשיו הרכב של המשיבים, המתלונן דרש המפתחות בחזרה, אולם המשיב 1 סרב ואמר למתלונן כי יש לו מספר אפשרויות, אחת מהן  כי ישרפו הרכב משום שלא שילם להם כסף, האפשרות השניה שיגרמו נזק רב לרכב והמתלונן יתקן הנזק על חשבונו, והאפשרות האחרונה היא כי ישלם להם סכום הפיצוי הנדרש - המתלונן סרב למסור הרכב או לשלם פיצוי.

המתלונן, כך נאמר, פנה למשיב 3 וביקש שיסייע לו, אך זה סרב והפנה אותו למשיב 1 ואמר לו כי מה שיאמר המשיב 1 - כך יהיה.

המשיב 1 אמר למתלונן כי אין הוא מבין עד כמה הם רציניים,  ועל מנת להפחידו ולהטיל עליו אימה, שלח את המשיב 5 להביא נשק, המשיב 5 חזר אחר מספר דקות כשהוא מחזיק בידו אקדח והראה אותו למתלונן.

המשי ב 1 החזיק באקדח והראה אותו למתלונן על מנת להפחידו ולהניעו לתת להם כסף.