פרוטוקול בתיק בש 4383/08

בקשה למעצר עד תום ההליכים המוגשת על רקע כתב אישום שהוגש בעניינם של המשיבים, ולפיו מואשמים הם בשתי עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש, אחת מהן בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע וכליאת שווא, כשמשיב 1 מואשם גם בהדחה בחקירה ובאיומים, זאת בגין שני אישומים הנוגעים לאירועים האחד מחודש יוני 2007 והאחר מחודש אפריל 2008.

עפ"י כתב האישום, על רקע מתיחות בעבודה שבין המשיב 1 למתלונן, איים עליו המשיב  1שישבור את ידיו ורגליו. מספר ימים אח"כ, בתאריך 5.6.07, תקף המשיב 2, שהוא בנו של המשיב 1 את המתלונן, באגרופים ובעיטות בפניו ובכל חלקי גופו, חנקו והפילו ארצה, תוך שאף לאחר שנפל המשיך להכותו באגרופיו. באותו זמן הורה המשיב 1 לנוכחים במקום שלא להתערב. לאחר שנחלץ המתלונן, איים המשיב 1 על המתלונן לבל יגיש תלונה, פן יבולע לילדיו ורכושו.

בעקבות האמור נגרמו למתלונן חבלות וכאבים בצלעותיו וכן קשיי נשימה ונזקק לטיפול רפואי. בתקופה זו המשיך המשיב 1 להתקשר למתלונן ולאיים לבל יפנה למשטרה, דבר שאכן ציית לו המתלונן עקב פחדו.

בתחילת חודש 4/08 או בסמוך, קשרו המשיבים קשר, להביא את המתלונן לדירה ולתוקפו שם. במסגרת הקשר הנ"ל, ולאחר שהתחייבו המשיבים כי לא יפגעו בו, התפתה המתלונן להכנס לרכבם, משם נסעו המשיבים והמתלונן, בניגוד לרצונו, לדירתו של משיב נוסף (משיב 3 שעניינו נידון בנפרד), שם נעלו את הדלת, תקפו אותו בבעיטות ובאגרופים ואיימו עליו. כתוצאה מהאמור נגרמו למתלונן חבלות שונות והוא נזקק לטיפול רפואי.

ב"כ המשיבים לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה, ואולם חלקה על קיומה של עילת מעצר, זאת בשל הסתייגויות מטיב הראיות ועצמתם. נוכח האמור, ביקשתי וקיבלתי לעיוני את חומר הראיות, על מנת שאוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי מטיב האירועים המתוארים והחומר הקיים בעניין זה בתיק החקירה.

באשר לאירוע הראשון - מעבר להודעות המתלונן (הודעה מיום 7.4.08 ש' 15 ואילך, 8.4.08 ש' 10 ואילך ו - 9.4.08 ש' 44 ואילך), קיימת גם עדות מצד עד ראיה עצמאי - ארקדי מנטציק המאמתת את הנטען על ידי המתלונן (הודעה מיום 10.4.08 עמ' 3 ש' 64-75).

באשר לאירוע השני -  הודעת המתלונן על קרות האירוע (מיום 7.4.08 ש' 2-15 ומיום  8.4.08 ש' 35 ואילך) מוכחשת לחלוטין על ידי המשיבים המרחיקים עצמם מהאירוע (הודעת המשיב 1 מיום 8.4.08 ש' 13, 17, 48, 78 והודעת המשיב 2 מיום 8.4.08 ובעיקר ש' 74 ). אל מול הכחשה גורפת של המשיבים לכל קשר לאירוע, נמצאות לא רק הודעות המתלונן, אלא שני עדים נוספים אשר ראו את המשיבים, בניגוד לגרסתם, במגע עם המתלונן בשעה הרלוונטית: העד ארקדי מנטציק (הודעתו מיום 10.4.08 ש' 86 ואילך) והעד אלכסנדר ימסיא (הודעתו מיום 10.4.08 ש' 72 ואילך). 

לעדויות מצטרף גם עימות שבו חוזר המתלונן על גרסתו בפניו של המשיב 1 (מסמך עו' בחומר הראיות ש' 21 ואילך באשר לאירוע הראשון והחל מש' 48 באשר לאירוע השני) ובפניו של המשיב 2 (מסמך עד' בחומר הראיות ש' 16 ואילך באשר לאירוע הראשון והחל מש' 30 באשר לאירוע השני). כן קיימים בתיק צילומי דירת המשיב 3 בה בוצעה כליאת השווא והתקיפה הנוגעת לאירוע השני (מסמך צו' בחומר הראיות) המאמתים את הנתונים שמסר המתלונן בהודעתו בקשר למקום האירוע וכן תמונות (מסמכים נח' וצא') ותעודה רפואית (מסמך צב') המאמתות את החבלות במתלונן.

סקירת הראיות דלעיל מלמדת, כי לא ניתן לומר שלא קיימות ראיות לכאורה ונראה לי בכל הכבוד הראוי, כי אין בנקודות התורפה עליהן הצביעה הסניגורית כדי לכרסם בתשתית הראייתית הקיימת, ודאי לא עד כדי שלא תבסס ראיות לכאורה שיש בהן סיכוי להרשעתם בדין.  אדרבא, נראה לי כי קיימות ראיות לכאורה, הקושרות ומסבכות את המשיבים למיוחס להם, ומכלול הראיות שנאספו, יש בו בהחלט, כדי לבסס סיכוי סביר להרשעתם  באישומים המיוחסים להם.  ראוי להזכיר כי בדיקתנו נעשית לעניין קיומן של ראיות לכאורה ולעניין זה, בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים, מעריך בית המשפט על פי שקלול הראיות עד כמה, ברמה הלכאורית, יש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיבים באשמות המיוחסות להם, כשהשאלה הניצבת בפני בית המשפט אינה האם יש למשיבים סיכוי לצאת זכאים בדינם, אלא אם יש סיכוי שיורשעו. סיכוי כאמור, במקרה שבפנינו, ישנו בלא כל ספק.

באשר לעילת המעצר - חומר הראיות מעלה תמונה של בריונות כלפי המתלונן, בעיקר מצד המשיב 2. המשיב 1 מתואר כאדם קשה ומהיר חימה המשרה אוירת פחד (ר' למשל הודעת העד יאמסיה מיום 10.4.08 ש' 24 - 27, 31, 85-86). אופי המעשים עצמם, גם הוא מצביע על אלימות והפחד משתקף גם מעדויות העדים (ר' למשל הודעת מנטציק ש' 26 והודעת מיכאל שטרפון מיום 10.4.08 ש' 23).  יחד עם זאת ככל שהמדובר במשיב 1, המדובר באדם בן 54 ללא עבר פלילי, עובד במקום עבודה מסודר מזה 12 שנה, מתוכן 6 שנים בצוותא עם המתלונן, כשרקע הסכסוך אכן נראה היה בענייני עבודה וכאשר חלקו בפרשה לפחות בכל הנוגע לתקיפות הפיזיות עצמן, ומבלי שתשתמע כל הקלת ראש, - פחות יחסית ביחס לחלקו של המשיב 2.

באשר למשיב 2, מעבר לאמור לעיל, הרי שמעבר לחלקו החמור יותר בפרשה, נושא הוא, על אף גילו הצעיר, עבר פלילי מכביד ולא פשוט, הכולל בתוכו עבירות אלימות בכללן 4 עבירות סחיטה באיומים, תקיפה בתנאים מחמירים,  הפרעת שוטר, סמים ורכוש, בעטיין ריצה אף עונש מאסר בפועל לא מבוטל לתקופה של 17 חדשים.

בנסיבות האמורות, הוצעו חלופות מעצר כדלקמן:

באשר למשיב 1- חברת משפחה של משיב זה - הגב' קמילה שובקוב, ורעייתו הגב' טטיאנה אסדוב. שתיהן נשים נורמטיביות, עובדות במקום עבודה מסודר, שעשו רושם הגון והתרשמתי כי מבינות הן את האחריות המוטלת עליהן. בנסיבות אלה ועל רקע העדר עבר פלילי מצד המשיב 1 המקבל משנה משמעות נוכח גילו, החלטתי להעתר להצעת החלופה ולהורות על שחרורו של המשיב 1, בכפוף לתנאים הבאים:

א.     מעצר בית מלא ומוחלט בבית הגב' שובקוב בשכונת חלמיש ברח' תדהר 3/14 ערד. המשיב לא יצא מפתח הבית לשום עניין ולשום צורך למעט עפ"י הזמנת משטרה ו//או בית משפט.

ב.      ביחד עם המשיב תשהה כל העת הגב' קמילה שובקוב או אשתו הגב' טטיאנה אסדוב, משך 24 שעות ביממה. אחת מהנ"ל תלווה את המשיב בכל יציאה מהבית כאמור בסעיף א' לעיל.

ג.       איסור יצירת כל קשר עם המתלונן או מי מהעדים בפרשה, בכתב, בע"פ בטלפון או בכל צורה אחרת שהיא.

ד.      חתימה על התחייבות עצמית וערבות צד ג' מצד הערבות הנ"ל בסך 10,000 ש"ח כל אחת.

ה.      הפקדת סכום מזומן בקופת בית המשפט בסך 3,000 ש"ח.

מובהר למשיב ולערבות, כי בהפרת תנאי מתנאי השחרור, במיוחד יצירת מגע כלשהוא עם המתלונן או מי מהעדים, עלול הוא להעצר מיידית וכן עלול בית המשפט לצוות על חילוט הערובות.